הוספת טסטוסטרון לטיפול ב-Sildenafil (ויאגרה) לא נמצא עדיף על פלסבו בשיפור הפרעות בתפקודי זקפה או הנאה מינית, כך לפי תוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Annals of Internal Medicine.
החוקרים מסבירים כי בגברים רבים עם הפרעות בתפקודי זקפה רמות טסטוסטרון נמוכות. החוקרים שיערו כי הוספת טסטוסטרון למעכבי PDE5 (Phosphodiesterase type 5), דוגמת Sildenafil, עשוי להגדיל את ההשפעה של הטיפול התרופתי. קשר בין ההורמון בבני אדם ובין התשוקה המינית והתפקוד המיני תומך בהשערה זו.
התוצא העיקרי של המחקר היה שיפור בתפקודי זקפה. תוצאים משניים כללו היבטים אחרים של התגובה המינית, כולל תשוקה מינית, שפיכה ואורגזמה; תכיפות, איכות ושביעות רצון ממגע מיני; הערכת איכות החיים; מצב רוח ואינטימיות עם בן/בת הזוג.
המחקר נערך בתקופה שבין ספטמבר 2004 ועד מאי 2010, וכללה בדיקות סקירה, התאמת מינון הטיפול התרופתי ושלבי התערבות. המשתתפים היו בגילאי 40-70 שנים, עם מדדים של פחות מ-25 נקודות במרכיב EFD (Erectile Function Domain) של מדד International Index of Erectile Function, עם רמות טסטוסטרון נמוכות מ-11.45 ננומול לליטר או רמות טסטוסטרון חופשי נמוכות מ-173.35 פיקומול לליטר.
מחצית מבין 140 המשתתפים קיבלו טיפול ב-Sildenafil עם ג’ל טרנסדרמאלי 1% שכלל 10 גרם טסטוסטרון למשך 14 שבועות, והמחצית השנייה נטלה את הטיפול התרופתי עם ג’ל פלסבו. עשרה גברים בקבוצת המטופלים בטסטוסטרון ו-12 גברים בקבוצת הפלסבו לא השלימו את הפרוטוקול.
המחקר לא כלל חולים ללא בני זוג ליחסי מין או אלו עם סרטן ערמונית או סרטן שד, אבנורמליות בפין, דום נשימה בשינה שלא טופלו, מחלות פסיכיאטרית מג’וריות, אוטם שריר הלב לאחרונה או אירוע מוחי לאחרונה, ערכים מוגברים של המטוקריט, קריאטינין, PSA, HbA1c או לחץ דם.
החוקרים התאימו את מינון Sildenafil במהלך תקופה של 3-7 שבועות. כל משתתף מרח שלוש שפופרות של ג’ל בכל יום, עם תכולה משתנה. לאחר שבועיים, רופא שלא היה מודע לטיפולים תיעד את המינון הנדרש בכל גבר להשגת רמות טסטוסטרון המבוקשות.
החוקרים התבססו על מספר מדדים להערכת תפיסות המשתתפים את הפעילות המינית שלהם במהלך תקופת המחקר. כמו כן, הם העריכו את רמות טסטוסטרון הכולל על-סמך דגימות דם בשעות הבוקר.
החוקרים ניבאו כי גודל המדגם היה גדול דיו בכדי להוכיח כי הוספת ג’ל פלסבו ל-Sildenaifil תביא לעליה של שתי נקודות במדד EFD, והוספת ג’ל טסטוסטרון תוסיף שש נקודות נוספות, או יותר. עם זאת, לא הופיעה העלייה הצפויה עם טסטוסטרון.
מהניתוח העיקרי של הנתונים עלה כי שינוי במהלך 14 שבועות במדד EFD לאחר ההקצאה האקראית לא היה שונה משמעותית בין קבוצות הטיפול בטסטוסטרון וקבוצת הפלסבו.
לא זוהה גם הבדל בתוצאים המשניים בין שתי הקבוצות. תדירות ניסיונות קיום יחסי מין, חדירה נרתיקית, שפיכה, שביעות רצון ואחוז מפגשים מוצלחים, השתפר בדרגה דומה בשתי הקבוצות, עדות לכך ש-טסטוסטרון היה אחראי לשיפור ולא תוספי טסטוסטרון. שכיחות תופעות הלוואי הייתה דומה גם כן בין קבוצת הטיפול בטסטוסטרון והטיפול בפלסבו.
השורה התחתונה הינה כי להוספת טסטוסטרון למעכבי PDE5 ערך מוסף רק בגברים עם רמות טסטוסטרון נמוכות מאוד.
Ann Intern Med. Published online November 19. 2012
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!