האם יש תועלת לטיפול אנדווסקולארי לאחר טיפול תרומבוליטי? (N Engl J Med)

מתוצאות מחקר IMS-III (Interventional Management of Stroke III) עולה כי אין תועלת לטיפול אנדווסקולארי לאחר מתן טיפול תרומבוליטי תוך-ורידי, בהשוואה לטיפול תרומבוליטי בלבד בחולים עם אירוע מוחי איסכמי אקוטי בדרגה בינונית עד חמורה.

התוצאות המלאות התפרסמו במהלך הכנס הבינלאומי מטעם ה-ISC (International Stroke Conference) לשנת 2013 ובכתב העת New England Journal of Medicine.

החוקרים כותבים כי מהשוואת הטיפול המשולב עם טיפול תוך-ורידי ב-tPA (Tissue Plasminogen Activator) עולה כי אין הבדל בבטיחות הטיפול. עם זאת, החוקרים לא זיהו סימנים לתועלת, תוצאות תפקודיות טובות יותר, ללא הבדל מובהק סטטיסטית בתוצא היעילות העיקרי בין הקבוצות.

יש עדויות לפיהן בחולים עם אירועים מוחיים חמורים יותר ואירועים מוחיים בעורקים גדולים יותר תתכן תועלת לטיפול אנדווסקולארי, בעיקר אם הטיפול ניתן מוקדם, אך דרושים מחקרים נוספים בנושא.

החוקרים מסבירים כי IMS-III הינו מחקר בשלב III, אקראי, בתווית-פתוחה, להשוואת טיפול תוך-ורידי וטיפול תוך-עורקי באירועים מוחיים עם tPA בלבד. הם תיכננו לכלול 900 חולים במחקר, שיחולקו באקראי ביחס 2:1 לטיפול משולב או טיפול סטנדרטי בתוך שלוש  שעות מהופעת אירוע מוחי.

החוקרים מדווחים כי המחקר הופסק באפריל 2012 כאשר ניתוח ביניים שתוכנן מראש הדגים סבירות נמוכה להדגמת הבדל מובהק סטטיסטית, בעל משמעות קלינית, בין קבוצות המחקר.

החלטת ה-Data and Safety Monitoring Board התבססה על התוצא העיקרי של המחקר, מדד Modified Rankin לאחר שלושה חודשים, ממצא שענה על הגדרת חוסר תועלת לטיפול. למרות שהגיוס למחקר הופסק בשל חוסר תועלת, לא עלה חשש הנוגע לבטיחות הטיפול.

באותה עת, 656 חולים נכללו במחקר. מניתוח הנתונים לא עלה הבדל מובהק סטטיסטית בין ההתערבויות בנוגע לתוצא העיקרי של המחקר, מדד Modified Rankin של 2 ומטה לאחר 90 ימים, עדות לעצמאות תפקודית.

ההבדל האבסולוטי בין הקבוצות עמד על 1.5% ותוקנן לחומרת האירוע המוחי לפי מדד NIHSS (National Institute of Health Stroke Scale). מדד של 8-19 העיד על אירוע מוחי בדרגה בינונית עד חמורה, מדד של 20 ומעלה, העיד על אירועים מוחיים חמורים.

החוקרים ציפו כי בקבוצת החולים עם אירועים חמורים יותר תהיה תועלת רבה יותר מגישה אנדווסקולארית, ואכן כך היה. הם זיהו מגמה לפיה קיים הבדל של 7% בתוצא התפקודי בין קבוצת טיפול אנדווסקולארי וטיפול תוך-ורידי ב-tPA בלבד.

גם בניתוח הנתונים לפי תתי-קבוצות, החוקרים מצאו כי מדד NIHSS הראשוני היה חשוב, וכך גם הזמן שחלף מהופעת התסמינים עד התחלת טיפול תוך-ורידי ב-tPA בתוך שעתיים. בחולים עם אירוע מוחי חמור מאוד, שטופלו ב-tPA בתוך שעתיים, נרשם הבדל של 14% לטובת טיפול אנדווסקולארי.

כאשר החוקרים התמקדו במועד התחלת טיפול תוך-ורידי ב-tPA, כמו גם בזמן מטיפול תוך-ורידי עד לדיקור המפשעה, זוהתה מגמה ברורה לפיה התוצאות היו טובות יותר בחולים שטופלו בתוך 90 דקות, או פחות, בשתי גישות הטיפול.

הסיכום הוא כי מחקר IMS-III לא הצליח להדגים הבדל בעצמאות התפקודית כפי שנקבע לפי מדד Modified Rankin, אך עם בטיחות דומה לטיפול תוך-ורידי ב-tPA ולאחריו טיפול אנדווסקולארי, בהשוואה לטיפול תוך-ורידי ב-tPA בלבד.

N Engl J Med. Published online February 7, 2013

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

  • ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות רקע מתועדים בשכיחות גבוהה בטייסי מטוסים אסימפטומטיים שהופנו לבדיקות סקר רפואיות, אך אוכלוסייה זו לרוב מייצגת אוכלוסייה בריאה עם יכולת תפקודית טובה. עם זאת, מתוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת Heart עולה כי יש לשים לב לשכיחות הגבוהה של שינויים במבנה הלב, דוגמת הרחבת אבי עורקים. ברקע למחקר מסבירים […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גראביס

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גראביס

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גרביס מוכללת במבוגרים ומתבגרים בגילאי 12 שנים ומעלה. המומחים מסבירים כי מדובר בתרופה הראשונה והיחידה הפועלת כנוגדן חד-שבטי הפועל כנגד קולטן Fc Receptor אשר אושרה ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי לטיפול בחולים אלו עם נוגדנים כנגד קולטן לאצטילכולין או כנגד MuSK (או […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Upadacitinib לטיפול ב-Giant Cell Arteritis

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Upadacitinib לטיפול ב-Giant Cell Arteritis

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור התוויה חדשה ל- Upadacitinib (רינבוק) כטיפול במבוגרים עם אבחנה של GCA (או Giant Cell Arteritis). האישור הנוכחי מספק אפשרות טיפול חליפית לחלים עם GCA ומאפשר הפחתת מינון סטרואידים והשגת הפוגה במחלה. בעקבות האישור הנוכחי, Upadacitinib הינו מעכב JAK (או Janus Kinase) פומי הראשון המאושר […]

  • טיפול במעכבי JAK אינו מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם לעומת מעכבי TNF בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית

    טיפול במעכבי JAK אינו מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם לעומת מעכבי TNF בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית

    בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) שטופלו במעכבי JAK לא תועדה היארעות מוגברת של סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, בהשוואה לאלו שטופלו במעכבי TNF או תרופות ביולוגיות עם מנגנוני פעולה אחרים במהלך השנתיים הראשונות לטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology. החוקרים בחנו את הנתונים מ-15 מאגרים להשוואת היארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים […]

  • מה בין סוג הסוכרת ובין הסיכון לאירוע מוחי איסכמי או המורגי?

    מה בין סוג הסוכרת ובין הסיכון לאירוע מוחי איסכמי או המורגי?

    בחולים עם סוכרת מסוג 1 תועדה עליה של למעלה מכפליים בסיכון לאירוע מוחי איסכמי ועליה של 88% בסיכון לאירוע מוחי המורגי בהשוואה לביקורות, בעוד שבאלו עם סוכרת מסוג 2 נרשמה עליה של 37% בסיכון לאירוע מוחי איסכמי ולא תואר הבדל משמעותי בסיכון לאירוע מוחי המורגי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. מחקר העוקבה […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך