מחלוקת בנוגע למקומה של בדיקת CCTA להערכת מחלת לב כליילת בכל אדם מעל גיל 50 (מתוך הכנס השנתי מטעם SCCT)

במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Society of Cardiovascular Computed Tomography הסכימו שני מומחים כי אין מקום להשלמת בדיקת CCTA (Coronary Computed Tomography Angiography) בכל אדם מעל גיל 50 כבדיקת סקירה לנוכחות מחלת עורקים כלילית.

השלמת בדיקת CCTA אוניברסאלית בכל אדם מעל גיל 50 היה נושא הדיון במהלך הכנס השנתי. לדברי המומחים, אמנם ניתן לבצע את הבדיקה במטופלים אלו, אך אין הוכחות ברורות לפיהן CCTA טובה דיו בכדי לקבוע נוכחות נגע טרשתי בסיכון גבוה או לשלול סיכון זה. בסופו של דבר, הם מסכימים כי אין מקום להשלים את הבדיקה בכל המטופלים, אך מתעקשים כי בחולים רבים יש מקום לביצוע בדיקה זו.

הקריטריונים שהוצעו בשנת 2008 לבדיקת סקירה המבוססת על CCTA, התבססו על בדיקות עם מינוני קרינה בטווח של 25-mSv. כעת, עם מחקר PROTECTION-III וטכניקות בדיקה שונות, חלה ירידה לקרינה במינון של 3.5 mSv בבדיקות CCTA. יתרה מזאת, מסקירה שפורסמה לאחרונה עלה כי מינון הקרינה במרבית המחקרים היה נמוך מ-1 mSv. הסיכון עקב חשיפה לחומרי ניגוד עומד כיום על מקרה תמותה אחד מבין כל 300,000 מטופלים ועלות הפרוצדורה נעה סביב 440 דולרים.

לעיתים, מדד קלציום עשוי לספק מידע מספק לדוגמא, בחולים עם נגע טרשתי מוקדם שעדיין לא הסתייד. ממחקר שפורסם לאחרונה וכלל 1,400 חולים, עלה כי ב-14% מהמטופלים מדד קלציום היה אפסי, אך ניתן היה לזהות נגע טרשתי לא-מסויד.

בדיקת CCTA עשויה להיות יעילה מאוד בחולים בקבוצות בסיכון גבוה, בהן רופאים מתקשים לקבוע את הטיפול על-בסיס מדדי קלציום בלבד, כולל חולים עם סוכרת, HIV, או חולים עם מדד פרמינגהם גבוה וחולים שאינם סובלים היטב את הטיפול בסטטינים.

הבדיקה טובה לשלילת נגעים טרשתיים בעורקים הכליליים, כך שבמקרים בהם הבדיקה אינה מדגימה נגע חוסם, ניתן לקבוע כי אין עדות לתהליך חוסם.

הבעיה העיקרית העומדת בבסיס הדיון נוגעת לכך שקשה להדגים שיפור בתוצאות בבדיקת אנשים בריאים. אמנם בדיקת CT היה בטוחה ויעילה, ומחלת עורקים כלילית היא נפוצה מאוד, אך מרבית המטופלים בשנות החמישים לחייהם הם בריאים. יתרה מזאת, ההשפעות של הבדיקה צפויות להיות משמעותיות והתועלת ברמת האוכלוסיה אינה ברורה או מוכחת.

מתוך הכנס השנתי מטעם Society of Cardiovascular Computed Tomography

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מעט חולים עם הפרעה דיאסטולית בתפקוד הלב מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל

    מעט חולים עם הפרעה דיאסטולית בתפקוד הלב מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Open Heart עולה כי חלק קטן מהחולים האסימפטומטיים עם הפרעה קדם-קלינית בתפקוד הדיאסטולי של חדר שמאל מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל, עם היארעות גבוהה יותר בנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעה בתפקוד הדיאסטולי של חדר שמאל עשויה להוביל להתפתחות אי-ספיקת לב עם מקטע […]

  • תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    הבחירה בטיפול כלייתי חליפי, לצד גורמים דוגמת משך דיאליזה, גורם ושלב מחלת כליות כרונית, עשויים כולם להשפיע על רמות Renalase, Dopamine ו-Norepinephrine בחולים עם מחלת כליות כרונית, ממצאים המדגישים את חשיבות ניטור רמות סמנים אלו בדם לחיזוי התקדמות מחלת כליות כרונית והסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת BMC Nephrology. החוקרים […]

  • שכיחות גבוהה של מחלת כבד סטאטוטית בקשישים

    שכיחות גבוהה של מחלת כבד סטאטוטית בקשישים

    בשליש מהקשישים ישנה עדות למחלת כבד סטאטוטית, בעוד שפיברוזיס כבדי מתואר בשכיחות נמוכה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת NPJ Gut and Liver. מהמחקר עולה עוד כי לאי הקפדה על פעילות גופנית ומחלות כרוניות רבות ישנה השפעה על הסיכון למחלת כבד סטאטוטית. מדגם המחקר כלל 1,021 קשישים (גיל ממוצע של 72.5 שנים, 75.9% גברים) […]

  • מה בין גודל הגידול ובין הסיכון להישנות מחלת הודג'קין?

    מה בין גודל הגידול ובין הסיכון להישנות מחלת הודג'קין?

    במאמר שפורסם בכתב העת Blood Advances מדווחים חוקרים מאנגליה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי קשר משמעותי בין קוטר הגידול המקסימאלי ובין הסיכון להישנות בחולים עם מחלת הודג’קין בשלב-מוגבל שהשיגו בדיקת הדמיה תקינה, כאשר כל עליה של סנטימטר אחד בקוטר המקסימאלי של הגידול לוותה בעליה של 21% בסיכון להישנות. מדגם המחקר כלל 1,278 חולים […]

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

  • בדיקת אולטרה-סאונד הדגימה דיוק גבוה מאוד לאבחנה של תסביב אשך

    בדיקת אולטרה-סאונד הדגימה דיוק גבוה מאוד לאבחנה של תסביב אשך

    מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת European Urology Focus עולה כי לבדיקת אולטרה-סאונד דיוק אבחנתי גבוה לאבחנה של תסביב אשך, כאש בדיקת דופלר צבע הדגימה רגישות של 95.3% וסגוליות של 98.3% באבחנה. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של 63 מחקרים שכללו גברים שפנו למרכז שניוני או שלישוני בחשד לתסביב אשך והשלימו בדיקת אולטרה-סאונד. הם […]

  • האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    מועד נטילת תרופות לאיזון לחץ הדם במבוגרים עם יתר לחץ דם לא השפיע על הסיכון או התועלת של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. לנוכח תוצאות אלו, החוקרים קובעים כי ההחלטה אם ליטול את הטיפול התרופתי בבוקר או בשעות הלילה תתבסס על העדפות המטופלים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שני מחקרים קודמים […]

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    בדיקת SSM (או Spleen Stiffness Measurement) הדגימה ערך מנבא משמעותי של דה-קומפנסציה כבדית בחולים עם מחלת כבד כרונית מתקדמת מפוצה, עם ערך סף אופטימאלי של 50 kPa, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יתר לחץ דם פורטאלי הינו גורם פרוגנוסטי מרכזי במחלת כבד כרונית מתקדמת. […]

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר