האם טיפול בסטטינים מוביל לשינויים בתפקוד המוח? (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-ACC)

מנתונים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ACC (American College of Cardiology) עלו מדדים דומים במספר מבחנים נוירו-פסיכולוגיים בחולים שלא טופלו בעבר בסטטינים ונטלו Atorvastatin במינון 80 מ”ג ביום למשך שישה חודשים ובאלו שטופלו בפלסבו תואם.

מחקר STOMP (Effects of Statins on Muscle Performance) המקורי נועד לבחון תופעות לוואי במערכת השרירים על-רקע הטיפול התרופתי ב-420 מתנדבים בריאים. הסקירה החדשה בחנה 150 משתתפים שטופלו במינון גבוה של Atorvastatin (66 משתתפים) או פלסבו (84 משתתפים).

מעבר למבחנים ושאלונים ששימשו להערכת המשתתפים, הושלמו בדיקות fMRI (Functional Magnetic Resonance Imaging) למדידת הפעלה עצבית ב-77 מהמשתתפים במהלך משימת זיכרון עבודה ושוב במהלך משימת זיכרון תרשים. כל הבדיקות הושלמו לאחר שישה חודשים תחת תרופת המחקר ושוב חודשיים לאחר הפסקת התרופה.

מניתוח התוצאות בתת המחקר של STOMP עלו הבדלים קטנים אך מובהקים בין דפוסי ההפעלה בשני אזורים במוח. בזמן נטילת תרופת המחקר, בקבוצת הפלסבו תועדה הפעלה מוגברת של אזור פוטמן/סטריאטום דורסאלי במהלך משימת זיכרון מילולית, בהשוואה לאלו שנטלו Atorvastatin. עם זאת, לאחר חלוף השפעת התרופה, בקבוצת ההתערבות תועדה הפעלה גדולה יותר באזור זה.

בזמן נטילת תרופת המחקר, בקבוצת המטופלים ב-Atorvastatin תועדה הפעלה רבה יותר באזור Precuneus דו-צדדית במהלך משימת זיכרון תרשים, בהשוואה לקבוצת הפלסבו אך גם דפוס זה נסוג לאחר הפסקת התרופה.

החוקרים מודים כי אינם משוכנעים במשמעות הממצאים ומדגישים כי אין עדות משכנעת להפרעה מדידה בתפקוד זיכרון מילולי ולא-מילולי עקב טיפול בסטטינים. הם מוסיפים כי למרות שהממצאים הצביעו על הבדלים קלים בדפוסי פעולה של המוח, ההשלכות הקליניות אינן ברורות ודרושים מחקרים גדולים וממושכים יותר.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-ACC

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גורמים המנבאים תגובה לטיפול ב-Guselkumab בחולים עם פסוריאזיס

    גורמים המנבאים תגובה לטיפול ב-Guselkumab בחולים עם פסוריאזיס

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Dermatology and Therapy עולה כי למעלה ממחצית מהחולים עם פסוריאזיס השיגו תגובה מצוינת לטיפול ב- Guselkumab(טרמפיה) עם ניקוי מלא של העור לאחר 20 שבועות טיפול. חולים שלא קיבלו טיפול ביולוגי קודם ושיעור נמוך של מחלות רקע לוו בשיעורי תגובה גבוהים יותר. המחקר הרטרוספקטיבי נערך במרכזים באיטליה בין ינואר ועד אוקטובר […]

  • טיפול ב-Rilzabrutinib עשוי להקל על תסמיני אורטיקריה כרונית ספונטאנית

    טיפול ב-Rilzabrutinib עשוי להקל על תסמיני אורטיקריה כרונית ספונטאנית

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב- Rilzabrutinib הוביל להקלה מהירה ומשמעותית בתסמינים בחולים עם אורטיקריה כרונית ספונטאנית שלא הגיבו לטיפול בנוגדי-היסטמינים. המחקר בשלב 2 נערך לאורך 52 שבועות וכלל שלב בן 12 שבועות שהיה כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, לאחריו 40 שבועות שלב הארכה בתווית-פתוחה ב-51 מרכזים […]

  • שכיחות גבוהה של לויקופניה בילדים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס

    שכיחות גבוהה של לויקופניה בילדים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס

    במאמר שפורסם בכתב העת The Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי כמחצית מהילדים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס פיתחו לויקופניה, אם כי מרבית המקרים (89%) היו קלים, ללא מקרים מסכני-חיים או מקרי תמותה. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 198 חולים מתחת לגיל 18 שנים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס בבית חולים בשבדיה. החוקרים אספו […]

  • טיפול ב-Benralizumab מסייע בשימור הפוגה בחולי אסתמה

    טיפול ב-Benralizumab מסייע בשימור הפוגה בחולי אסתמה

    במאמר שפורסם בכתב העת CHEST מדווחים חוקרים מאיטליה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי כשליש מהחולים עם אסתמה אאזנופילית חמורה השיגו ושמרו על הפוגה קלינית עם טיפול ב- Benralizumab (פסנרה) למשך עד שנתיים, עם תוצאות טובות יותר בחולים שלא קיבלו בעבר טיפול ביולוגי, בהשוואה לאלו עם היסטוריה של טיפול ביולוגי. החוקרים השלימו מחקר עולם-אמיתי […]

  • טיפול באספירין מלווה בסיכון מוגבר לנזק כלייתי חד בחולים לאחר חבלת חזה

    טיפול באספירין מלווה בסיכון מוגבר לנזק כלייתי חד בחולים לאחר חבלת חזה

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Emergency Medicine עולה כי טיפול באספירין מלווה בסיכון מוגבר לנזק כלייתי חד בחולים במצב קריטי עם חבלת חזה. לא זוהה קשר משמעותי בין טיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים, דוגמת Ibuprofen ו-Ketorolac, ובין הסיכון לנזק כלייתי חד. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי מבוסס על נתונים ממאגר Medical Information Mart for Intensive […]

  • האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

    האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

    אבחנה של דום נשימה חסימתי בשינה עשויה להביא לעליה בסיכון למחלת פרקינסון, אך שימוש מוקדם במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון הנ”ל, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין דום נשימה חסימתי בשינה ובין מחלת פרקינסון, […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך