ממחקר תצפיתי גדול של חולים עם מחלה כלילית יציבה עולה כי בקרב אלו שדיווחו על רמות פעילות גופנית הגבוהות ביותר תועד סיכוי נמוך יותר לתמותה מכל-סיבה או עקב מחלות לב וכלי דם במהלך חציון מעקב של 3.7 שנים, בהשוואה לאלו בעלי אורח חיים יושבני. במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מציינים עוד החוקרים כי גם פעילות גופנית מינימאלית, שאינה עונה על ההמלצות הנוכחיות, לוותה בירידה של 33% בסיכון לתמותה, בהשוואה לאורח חיים יושבני.
במסגרת המחקר ניתחו החוקרים את הנתונים אודות למעלה מ-15,000 משתתפים מ-39 מדינות, עם מחלת לב כלילית יציבה, שלקחו חלק במחקר STABILITY (Stabilization of Atherosclerotic Plaque by Initiation of Darapladib Therapy).
החוקרים בחנו את הקשר בין היקף פעילות גופנית ובין אירועים חריגים במהלך חציון מעקב של 3.7 שנים.
מהתוצאות עלה כי חלה ירידה הדרגתית בתמותה עם עליה בהיקף פעילות גופנית, עם שינוי חד יותר ברמות פעילות גופנית נמוכות בהשוואה לגבוהות יותר. הכפלת היקף הפעילות הגופנית לוותה בשיעורים נמוכים יותר של תמותה מכל-סיבה (יחס סיכון לא מתוקן של 0.82 ויחס סיכון מתוקן של 0.90). ממצאים אלו היו דומים בהערכת תמותה עקב מחלות לב וכלי דם (יחס סיכון לא-מתוקן של 0.83 ויחס סיכון מתוקן של 0.92), אך לאחר התקנון לא זוהה קשר בין אוטם לבבי ואירוע מוחי ובין היקף פעילות גופנית.
הקשר בין ירידה בתמותה ובין דרגת פעילות גופנית נרחבת יותר היה בולט יותר בתת-קבוצה של חולים בסיכון מוגבר כפי שנקבע לפי מדד הסיכון ABC-CHD (Age, Biomarkers, Clinical-Coronary Heart Disease).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם מחלה כלילית יציבה, הגדלת היקף הפעילות הגופנית מלווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר.
J Am Coll Cardiol 2017; 70:16897000
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!