סיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה ותמותה פתאומית בצעירים עם סוכרת (מתוך כנס ה-AHA)

מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-AHA (American Heart Association) עולה כי בקרב חולים מגיל ינקות ועד בגרות מוקדמת שהלכו לעולמם בדנמרק במהלך תקופה של עשר שנים, שיעורי תמותה מכל-סיבה ותמותה לבבית פתאומית היו גבוהים באופן לא-פרופורציונאלי באלו עם סוכרת מסוג 1 או מסוג 2, בהשוואה לאלו ללא סוכרת.

החוקרים ביקשו לקבוע את שיעורי תמותה מכל-סיבה ותמותה לבבית פתאומית בקרב ילדים ומבוגרים צעירים עם ובלי סוכרת. הם זיהו מקרי תמותה של אלו בגילאי 1-35 שנים בין השנים 2000-2009 ובקרב אלו בגילאי 36-49 שנים בשנים 2007-2009 ממאגר Danish Causes of Death Register.

בהערכת מקרי התמותה, החוקרים זיהו חולים עם סוכרת מסוג 1 או מסוג 2 במידה וניפקו מרשם לאינסולין בלבד או טיפול לסוכרת, שאינו-אינסולין (עם ובלי אינסולין), בהתאמה.

במהלך תקופה של עשר שנים, 14,294 מטופלים בגילאי 1-49 שנים הלכו לעולמם. שני-שליש ממקרי התמותה תועדו בגברים, ובאופן כללי, בדיקות לאחר המוות בוצעו בכשליש מהמקרים.

שיעורי ההימצאות של סוכרת עמדו על 5% (669 חולים שהלכו לעולמם); מבין אלו, 70% (471 חולים) אובחנו עם סוכרת מסוג 1 ו-30% (198 חולים) עם סוכרת מסוג 2.

בקרב חולים שהלכו לעולמם, מחלה קרדיווסקולאריית הייתה נפוצה יותר באלו עם סוכרת, בהשוואה לאלו ללא סוכרת (20% לעומת 7%), אך שיעור נמוך יותר של חולים עם סוכרת השלימו בדיקות לאחר המוות (27% לעומת 33%).

תועדו 235 מקרי תמותה מכל-סיבה ל-100,000 שנות-אדם בקרב חולים עם סוכרת, לעומת 51 מקרי תמותה מכל-סיבה ל-100,000 שנות-אדם בקרב אלו ללא סוכרת (יחס סיכון לתמוה של 7.4, p<0.001).

מבין אלו, החוקרים מדווחים על 35 מקרי תמותה לבבית פתאומית ל-100,000 שנות-אדם בקרב אלו עם סוכרת, לעומת חמישה מקרי תמותה לבבית פתאומית ל-100,000 שנות-אדם בקרב אלו ללא סוכרת (יחס סיכון לתמותה של 4.6, p<0.001).

מרבית מקרי התמותה הלבבית הפתאומית באלו בגילאי 1-35 שנים נבעו מהפרעות קצב לב, בעוד שמרבית מקרי התמותה הלבבית הפתאומית בקרב אלו בגילאי 36-49 שנים נבעו ממחלת לב כלילית.

ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות ההשפעה של סוכרת על הלב, גם בחולים צעירים מאוד.

מתוך כנס ה-AHA

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

  • היפרגליקמיה ממושכת מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב בצעירים

    היפרגליקמיה ממושכת מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב בצעירים

    היפרגליקמיה ממושכת ותנגודת מוגברת לאינסולין עלולים להביא לעליה בסיכון לפגיעה במבנה ותפקוד הלב בצעירים עם מדד מסת גוף תקין, כאשר בנשים ההשפעה חמורה יותר מגברים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפרגליקמיה ותנגודת לאינסולין הם מציבים מקדימים הופעת סוכרת מסוג 2 בצעירים ומלווים בשינויים במבנה הלב וכלי הדם, […]

  • כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    בחולים עם אינסידנטלומה חד-צדדית של האדרנל עם MACS (או Mild Autonomous Cortisol Secretion), כריתת אדרנל מהווה התערבות נסבלת היטב ויעילה בהפחתת או הפסקת טיפול תרופתי לאיזון יתר לחץ דם, תוך שמירה על מדדי לחץ דם בטווח התקין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology. החוקרים השלימו את המחקר בבתי חולים […]

  • מהו המדד הטוב ביותר להערכת תנגודת לאינסולין בילדים עם השמנה?

    מהו המדד הטוב ביותר להערכת תנגודת לאינסולין בילדים עם השמנה?

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Endocrine Disorders מדווחים חוקרים מטורקיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדד HOMA-IR (או Homeostasis Model Assessment Insulin Resistance), QUICKI (או Quantitative Insulin-Sensitivity Check Index) ויחס גלוקוז/אינסולין בצום מנבאים טוב יותר עמידות לאינסולין מאשר מדד TyG (או Triglyceride Glucose Index) בילדים עם עודף-משקל או השמנת-יתר. המחקר הרטרוספקטיבי נועד לבחון […]

  • הגבלת זמן צפייה בטלוויזיה עשויה להפחית את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית למרות נטייה גנטית לסוכרת מסוג 2

    הגבלת זמן צפייה בטלוויזיה עשויה להפחית את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית למרות נטייה גנטית לסוכרת מסוג 2

    במבוגרים עם נטייה גנטית משמעותית לסוכרת מסוג 2 הצופים בטלוויזיה במשך פחות משעה ביום הסיכון למחלה קרדיווסקולארית טרשתית בתוך עשור היה נמוך יותר בהשוואה לאלו ללא נטייה גנטית משמעותית אשר צפו בטלוויזיה במשך שעתיים ויותר בכל יום, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. מחקר העוקבה נועד לבחון את הקשר […]

  • האם יש תועלת לג'ל טסטוסטרון בנשים לאחר שבר ירך?

    האם יש תועלת לג'ל טסטוסטרון בנשים לאחר שבר ירך?

    בהשוואה לפעילות גופנית בלבד, משלב אימון גופני עם ג’ל טסטוסטרון לא הוביל לשיפור מרחק הליכה בשש דקות בנשים מבוגרות זמן קצר לאחר תיקון שבר ירך והגבלה בתפקוד, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לשברי ירך השפעה משמעותית על בריאות הציבור, כאשר עד 76% מהחולים בארצות הברית […]

  • ההשפעה של סיבוכי ניתוח בלוטת התריס על איכות החיים של החולים

    ההשפעה של סיבוכי ניתוח בלוטת התריס על איכות החיים של החולים

    ממחקר מבוסס-אוכלוסייה משבדיה, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת BJS Open, עולה כי אין הבדלים משמעותיים באיכות החיים הבריאותית בין חולים עם וללא היפופאראתירואידיזם לאחר כריתה מלאה של בלוטת הריס לאורך חציון מעקב של 11 שנים. החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי מבוסס-אוכלוסייה להערכת הבדלים באיכות החיים הבריאותית בין חולים עם וללא היפופאראתירואידיזם שעברו כריתה מלאה של בלוטת התריס […]

  • האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    מועד נטילת תרופות לאיזון לחץ הדם במבוגרים עם יתר לחץ דם לא השפיע על הסיכון או התועלת של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. לנוכח תוצאות אלו, החוקרים קובעים כי ההחלטה אם ליטול את הטיפול התרופתי בבוקר או בשעות הלילה תתבסס על העדפות המטופלים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שני מחקרים קודמים […]

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר