במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים מבוגרות ההולכות בקצב מהיר בהיקף של לפחות שעה בשבוע נרשמה ירידה משמעותית בסיכון לאי-ספיקת לב, בהשוואה לנשים דומות שהלכו בקצב איטי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעבר הם מצאו כי פעילות גופנית בדמות הליכה מלווה בסיכון מופחת לאי-ספיקת לב. מאחר ולא היה ידוע אם התועלת תלויה בקצב ההליכה ואם זו דומה במקרים של הליכה קצרה ומהירה ובמקרים של הליכה ארוכה ואיטית, הם ביקשו לבחון את הנושא.
החוקרים אספו נתונים אודות 25,183 נשים לאחר-מנופאוזה, ללא אי-ספיקת לב או ממאירות בתחילת המחקר, אשר לקחו חלק במחקר Womens Health Initiative (1993-1998 ומסרו פרטים אודות קצב ההליכה ומהירות ההליכה. הם בחנו את הקשר בין קצב הליכה ובין היארעות אי-ספיקת לב והקשר המשותף של קצב ומשך הליכה ובין היארעות אי-ספיקת לב.
במהלך 16.9 שנות מעקב, החוקרים תיעדו 1,455 אשפוזים בשל החמרת אי-ספיקת לב.
מהנתונים עולה קשר הפוך בין קצב ההליכה ובין הסיכון הכולל לאי-ספיקת לב. בהשוואה לאלו שדיווחו על הליכה מזדמנת, בקרב נשים שהלכו בקצב ממוצע תועד סיכון נמוך ב-27% לאי-ספיקת לב (יחס סיכון של 0.73, רווח בר-סמך 95% של 0.65-0.83), בעוד שבנשים שהלכו בקצב מהיר תועד סיכון נמוך ב-34% להתפתחות אי-ספיקת לב במהלך המעקב (יחס סיכון של 0.66, רווח בר-סמך 95% של 0.56-0.78).
ההשפעה החיובית של הליכה בקצב מהיר על הסיכון לאי-ספיקת לב הייתה דומה בהערכת הסיכון לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור ובהערכת הסיכון לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל. בקרב נשים שהלכו בקצב ממוצע, בהשוואה להליכה מזדמנת (יחס סיכון של 0.73, רווח בר-סמך 95% של 0.62-0.86) ובהשוואת קצב הליכה מהירה להליכה מזדמנת (יחס סיכון של 0.63, רווח בר-סמך 95% של 0.5-0.8), תועד סיכון מופחת לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור. בדומה, הליכה בקצב ממוצע לעומת הליכה מזדמנת (יחס סיכון של 0.72, רווח בר-סמך 95% של 0.57-0.91) והליכה בקצב מהיר לעומת הליכה מזדמנת (יחס סיכון של 0.74, רווח בר-סמך 95% של 0.54-0.99) לוו בסיכון מופחת לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל.
החוקרים מצאו עוד כי הסיכון לאי-ספיקת לב על-רקע הליכה בקצב מהיר במשך פחות משעה בשבוע היה דומה לסיכון לאי-ספיקת לב עם הליכה מזדמנת והליכה בקצב ממוצע במשך למעלה משעתיים בשבוע.
לאור העובדה כי מחסור בזמן מהווה מכשול משמעותי לפעילות גופנית, ייתכן כי הליכה מהירה יותר, גם אם לתקופות זמן קצרות, עשויות לסייע בהפחתת העלייה בשיעורי אי-ספיקת לב בגיל מבוגר.
Journal of the American Geriatrics Society 2022
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!