זריקות סטרואידים לחלל האפידורלי מלוות בדיכוי אקוטי של סמני בניית עצם בנשים לאחר-מנופאוזה (J Clin Endocrinol Metab)

מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי מתן זריקת סטרואידים לחלל האפידורלי מובילה לירידה משמעותית בסמני בניית עצם בנשים לאחר-מנופאוזה, השפעה הנותרת לאורך 12 שבועות ומעידה על ההשלכות של טיפול בזריקות אפידורליות על העצם.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בכל שנה מבוצעות בארצות הברית למעלה מ-9 מיליון זריקות סטרואידים לחלל האפידורלי. למרות שזריקות אלו מהוות טיפול יעיל להקלה על כאב רדיקולארי מותני, ייתכנו השלכות שליליות להתערבות זו, כולל אובדן עצם. מטרתם כעת הייתה לבחון את השינויים בסמני שחלוף עצם לאחר זריקת סטרואידים לחלל האפידורלי.

החוקרים התמקדו בנשים לאחר-מנופאוזה, העשויות להיות בסיכון הגבוה ביותר לסיבוכים בשלד עקב ההשפעות המשולבות של זריקות סטרואידים לחלל האפידורלי עם גיל מתקדם וחסר אסטרוגן. הם השלימו מחקר תצפיתי, פרוספקטיבי, שכלל נשים לאחר-מנופאוזה שעברו הזרקת סטרואידים לחלל האפידורלי וביקורות ללא חשיפה לסטרואידים.

התוצאים שנבחנו כללו את רמת קורטיזול בדם, סמני יצירת עצם שכללו את Osteocalcin ו-P1NP, והסמן לספיגת עצם, CTX. המדדים נבחנו בתחילת המחקר, לאחר 1, 4, 12, 26 ו-52 שבועות מזריקת הסטרואידים לחלל האפידורלי.

בקרב נשים שקיבלו טיפול בזריקות סטרואידים לחלל האפידורלי תועדה ירידה של כ-50% בריכוז קורטיזול בדם שבוע לאחר הזריקה. סמני בניית עצם ירדו משמעותית שבוע לאחר הטיפול, עם ירידה של 21% בריכוז Osteocalcin וירידה של 22% בריכוז P1NP. שני הסמנים נותרו מדוכאים לאחר 4 ו-12 שבועות, אך שבו לערכי הבסיס לאחר 26 שבועות. לא תועד שיוני משמעותי בספיגת עצם, כפי שנקבע לפי ריכוז CTX.

החוקרים מדווחים כי בקרב הביקורות לא תועדו שינויים משמעותיים בריכוז קורטיזול או בסמני שחלוף עצם.

החוקרים כותבים כי לאור השכיחות הגבוהה של חולים מבוגרים המקבלים טיפול בזריקות סטרואידים לחלל האפידורלי, יש מקום להשלים מחקרים נוספים להערכת ההשלכות ארוכות הטווח של זריקות אלו על השלד.

J Clin Endocrinol Metab, May 7, 2022

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    הבחירה בטיפול כלייתי חליפי, לצד גורמים דוגמת משך דיאליזה, גורם ושלב מחלת כליות כרונית, עשויים כולם להשפיע על רמות Renalase, Dopamine ו-Norepinephrine בחולים עם מחלת כליות כרונית, ממצאים המדגישים את חשיבות ניטור רמות סמנים אלו בדם לחיזוי התקדמות מחלת כליות כרונית והסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת BMC Nephrology. החוקרים […]

  • מה בין רמות טסטוסטרון ובין אוסטיאוארתריטיס של הברכיים בגברים ובנשים?

    מה בין רמות טסטוסטרון ובין אוסטיאוארתריטיס של הברכיים בגברים ובנשים?

    רמות טסטוסטרון גבוהות יותר מלוות בשכיחות נמוכה יותר של אוסטיאוארתריטיס של הברך בבדיקות הדמיה וסיכון מופחת לכאב ברכיים כרוני בנשים אך לא בגברים, כך עולה מתוצאות מחקר פרוספקטיבי מבוסס-אוכלוסייה, שפורסמו בכתב העת Osteoarthritis and Cartilage. החוקרים השלימו את המחקר להערכת הקשר בין רמות טסטוסטרון כולל וחופשי ובין הימצאות והיארעות אוסטיאוארתריטיס הדמייתי של הברך והימצאות כאב […]

  • מטבוליטים בשתן עשויים לנבא תוצאות כלייתיות בחולים עם סוכרת מסוג 2

    מטבוליטים בשתן עשויים לנבא תוצאות כלייתיות בחולים עם סוכרת מסוג 2

    רמות מוגברות של המטבוליטים בשתן Choline ו-Dimethylglycine נקשרו באופן בלתי-תלוי עם סיכון מוגבר לסיבוכים כלייתיים ותמותה מכל-סיבה בחולים עם סוכרת מסוג 2, כאשר העדויות מציעות כי דחק טובולרי מתווך בחלקו את הקשר בין הפרעה במטבוליזם כולין וירידה הדרגתית בתפקוד כלייתי בחולים אלו, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & […]

  • רמות לקטט גבוהות בדם מנבאות סיכון מוגבר לתמותה בחולים עם נזק כלייתי חד

    רמות לקטט גבוהות בדם מנבאות סיכון מוגבר לתמותה בחולים עם נזק כלייתי חד

    רמות לקטט בדם מעל 4 מילימול/ליטר בקבלה לאשפוז ביחידת טיפול נמרץ מלוות בסיכון מוגבר לתמותה בתוך חודשיים בחולים עם נזק כלייתי חד תחת טיפול כלייתי חליפי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת BMC Nephrology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל נתונים לאורך תקופה של ארבע שנים במטרה לבחון את ההשפעה של רמות לקטט בדם בקבלה לאשפוז ליחידת […]

  • היפרגליקמיה ממושכת מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב בצעירים

    היפרגליקמיה ממושכת מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב בצעירים

    היפרגליקמיה ממושכת ותנגודת מוגברת לאינסולין עלולים להביא לעליה בסיכון לפגיעה במבנה ותפקוד הלב בצעירים עם מדד מסת גוף תקין, כאשר בנשים ההשפעה חמורה יותר מגברים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפרגליקמיה ותנגודת לאינסולין הם מציבים מקדימים הופעת סוכרת מסוג 2 בצעירים ומלווים בשינויים במבנה הלב וכלי הדם, […]

  • כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    בחולים עם אינסידנטלומה חד-צדדית של האדרנל עם MACS (או Mild Autonomous Cortisol Secretion), כריתת אדרנל מהווה התערבות נסבלת היטב ויעילה בהפחתת או הפסקת טיפול תרופתי לאיזון יתר לחץ דם, תוך שמירה על מדדי לחץ דם בטווח התקין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology. החוקרים השלימו את המחקר בבתי חולים […]

  • מהו המדד הטוב ביותר להערכת תנגודת לאינסולין בילדים עם השמנה?

    מהו המדד הטוב ביותר להערכת תנגודת לאינסולין בילדים עם השמנה?

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Endocrine Disorders מדווחים חוקרים מטורקיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדד HOMA-IR (או Homeostasis Model Assessment Insulin Resistance), QUICKI (או Quantitative Insulin-Sensitivity Check Index) ויחס גלוקוז/אינסולין בצום מנבאים טוב יותר עמידות לאינסולין מאשר מדד TyG (או Triglyceride Glucose Index) בילדים עם עודף-משקל או השמנת-יתר. המחקר הרטרוספקטיבי נועד לבחון […]

  • הגבלת זמן צפייה בטלוויזיה עשויה להפחית את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית למרות נטייה גנטית לסוכרת מסוג 2

    הגבלת זמן צפייה בטלוויזיה עשויה להפחית את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית למרות נטייה גנטית לסוכרת מסוג 2

    במבוגרים עם נטייה גנטית משמעותית לסוכרת מסוג 2 הצופים בטלוויזיה במשך פחות משעה ביום הסיכון למחלה קרדיווסקולארית טרשתית בתוך עשור היה נמוך יותר בהשוואה לאלו ללא נטייה גנטית משמעותית אשר צפו בטלוויזיה במשך שעתיים ויותר בכל יום, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. מחקר העוקבה נועד לבחון את הקשר […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך