חקר חדש שפורסם ב-Neurology הראה כי מבוגרים עם תת פעילות בלוטת התריס עלולים להיות בסיכון גבוה יותר לפתח דמנציה, במיוחד אלו הנוטלים טיפול תחליפי להורמון בלוטת התריס. החוקרים ניתחו תיעוד רפואי של כמעט 8000 מבוגרים (גיל ממוצע 75 שנים) שאובחנו לאחרונה עם דמנציה. התוצאות הראו שהיסטוריה של תת פעילות בלוטת התריס קשורה לסיכון מוגבר של 81% לפתח דמנציה. יתרה מכך, אנשים עם תת פעילות של בלוטת התריס שנטלו תרופות למצבם היו בסיכון גבוה פי שלושה לפתח דמנציה בהשוואה לאלו שלא נטלו תרופות.
במדינות עם תזונה עשירה ביוד, השכיחות של פעילות יתר של בלוטת התריס והיפותירואידיזם מוערכת בכ-0.2%-1.3% ו-1%-2%, בהתאמה, כאשר נשים מושפעות באופן לא פרופורציונלי. השכיחות עולה ככל שאנשים מתבגרים, ומגיעה עד ל-7% בגילאי 85-89. החוקרים ערכו מחקר מבוסס אוכלוסיה, באמצעות מסד הנתונים של ביטוח הבריאות הלאומי של טייוואן. בקרב המשתתפים הבוגרים (n = 15,686) מחצית אובחנו עם דמנציה בין השנים 2006 ל-2013 (גיל ממוצע, 74.9 שנים) בעוד שהמחצית השנייה לא סבלה מדמנציה (גיל ממוצע, 74.5 שנים), כאשר 51.8% היו נשים. החוקרים התאימו את הממצאים שלהם למגוון של ערפלנים פוטנציאליים, כולל גיל, מין והיסטוריה של מספר מחלות כולל יתר לחץ דם, סוכרת, מחלת עורקים כליליים, דיכאון, יתר שומנים בדם, תלות באלכוהול, טינטון, אובדן שמיעה וטיפול ביוד רדיואקטיבי.
מבין המשתתפים, 235 סבלו ממחלת בלוטת התריס. מתוכם, ל-102 היו תת פעילות של בלוטת התריס ול-133 היו יתר פעילות בלוטת התריס. היסטוריה של מספר מצבים רפואיים הייתה קשורה לסיכון מוגבר לפתח דמנציה באוכלוסיית המחקר הכוללת. 0.9% מאלה עם דמנציה זוהו עם תת פעילות של בלוטת התריס ו-1% זוהו עם יתר פעילות בלוטת התריס לעומת 0.4% ו-0.7%, בהתאמה, בקבוצת הלא-דמנציה (P = .001). בקרב משתתפים בני 65 ומעלה, היסטוריה של תת פעילות בלוטת התריס הייתה קשורה לעלייה של 81% בסיכון לאובחנה עם דמנציה (aOR, 1.81; 95% CI, 1.14 – 2.87; P = . 01), קשר זה לא נמצא בחולים בין הגילאים 50 עד 65 שנים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!