בגברים עם היפוגונאדיזם שנדבקו בנגיף הקורונה סיכון מוגבר לאשפוז בהשוואה לאלו עם רמות טסטוסטרון תקינות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.
מחקרים קודמים הראו כי רמות טסטוסטרון נמוכות משפיעות לרעה על הבריאות המטבולית של גברים וכי טיפול בטסטוסטרון מפחית את הסיכון הנ”ל. כעת השלימו החוקרים מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל 723 גברים עם היסטוריה של זיהום בקורונה ולפחות בדיקה אחת של רמת טסטוסטרון בדם בין 2017 ועד 2021. עוד נאספו נתונים דמוגרפיים, מידע אודות מחלות רקע, אשפוז בשל COVID-19 וניפוקי טיפול בטסטוסטרון.
הטווח התחתון של ריכוז טסטוסטרון תקין בדם עמד על 175-300 ננוגרם/ד”ל. היפוגונאדיזם הוגדר בנוכחות רמות טסטוסטרון כולל מתחת לטווח התחתון של הנורמה.
מדגם המחקר כלל 116 גברים עם היפוגונאדיזם, 427 גברים עם רמות טסטוסטרון תקינות ו-180 גברים שקיבלו טיפול בטסטוסטרון. מבין אלו, 134 גברים אושפזו בשל COVID-19.
מהנתונים עולה כי גברים עם היפוגונאדיזם היו בסיכון מוגבר לאשפוז עם COVID-19 (45% לעומת 12%) ולאשפוז ביחידת טיפול נמרץ (9% לעומת 3%), בהשוואה לאלו עם רמות טסטוסטרון תקינות. הסיכון להנשמה ותמותה היה דומה בין אלו עם היפוגונאדיזם ואלו עם רמות טסטוסטרון תקינות בדם.
לאחר תקנון לערפלנים, בגברים עם היפוגונאדיזם תועד סיכון מוגבר לאשפוז עם COVID-19 (יחס סיכויים מתוקן של 2.4, P<0.003) בהשוואה לאלו עם רמות טסטוסטרון תקינות. לא תועדו הבדלים בין הקבוצות בשיעור האשפוזים ליחידת טיפול נמרץ. לא תועדו הבדלים בשיעור האשפוזים בין אלו שטופלו בטסטוסטרון ואלו עם רמות תקינות של ההורמון. בגברים מבוגרים יותר (יחס סיכויים מתוקן של 1.03, p=0.02) ואלו שהיו מדוכאי חיסון (יחס סיכויים מתוקן של 3.5, P=0.003) תועד סיכון גבוה יותר לאשפוז בשל COVID-19.
שיעורי האשפוז עלו עם ריכוז טסטוסטרון נמוך מ-200 ננוגרם/ד”ל. מבין 32 הגברים שקיבלו טיפול Androgen Deprivation Therapy כנגד סרטן וערמונית, 56% אושפזו בשל COVID-19 ו-9% אושפזו ליחידות טיפול נמרץ.
חציון ריכוז טסטוסטרון בגברים שקיבלו טיפול הורמונאלי היה דומה בגברים עם רמות טסטוסטרון תקינות. בקרב גברים שקיבלו טיפול בטסטוסטרון, ב-24% תועדו רמות הורמון מתחת לנורמה. הסיכוי לאשפוז עקב COVID-19 היה גבוה יותר בגברים עם רמות טסטוסטרון מתחת לטווח התקין שקיבלו טיפול, בהשוואה לאלו עם רמות תקינות תחת טיפול בטסטוסטרון (יחס סיכויים מתוקן של 3.5, p=0.003).
החוקרים כותבים כי עדיין מוקדם מדי להמליץ על טיפול בטסטוסטרון כאמצעי למניעת אשפוז עקב COVID-19 ותחלואה אקוטית, אך דרושים מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את ההשפעות החיוביות של טסטוסטרון.
JAMA Network Open, 2022
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
המאמר ב- JAMA Network Openמראה שבגברים הסובלים מהיפוגונאדיזם מחלת הקורונה קשה יותר מאשר בגברים עם רמות תקינות של טוסטסטרון. החוקרים לא מציגים הסברים אפשריים לתופעה זו. נראה לי שאחד ההסברים למצב זה עשוי להיות לדעתי הקשר בין טסטוסטרון וויטמין D . גם אם ישנם עדיין ויכוחים לגבי השפעת ויטמין D במניעת מחלת הקורונה, ישנן עדויות חזקות לכך שויטמין D מקטין את חומרת המחלה, מקטין את הצורך באשפוז, ובמיוחד האשפוז בטפול נמרץ, ומוריד את שעור התמותה. לויטמין D השפעה המתבטאת בעיכוב יצירת יתר של ציטוקינים על ידי מקרופגים של מערכת הנשימה. כידוע ויטמין D אינו פעיל כלל כמות שהוא, אלא הוא חייב לעבור שינויים מיטבוליים בגופנו ליצירת המיטבוליט הפעיל 1,25-דיהידרוכסי ויטמין D. ליצירת מיטבוליט זה אחראי האנזים 1-הדרוכסי-הידרוכסילאז המצוי בכליה. פעולת אנזים זה מזורזת על ידי הורמוני המין, אסטרוגן בנשים, וטוסטסטרון בגברים. אי לכך, במצב של היפוגונאדיזם יש לצפות לירידה בסינטיזה של 1,25-דיהידרוכסי ויטמין D, לירידה במידת עכוב סינטיזת הציטוקינים, לעליה בחומרת תהליכי הדלקת בדרכי הנשימה, ולהחמרה של מחלת הקורונה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!