מנתונים שפורסמו בכתב העת International Urology and Nephrology עולה כי טיפול תוך-ורידי ב-Ferric Carboxymaltose (פרינג’קט) יעיל לשיפור רמות ברזל בדם ואנמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית בשלב 3-5 שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כאשר נדרשים מינונים גבוהים יותר למילוי מאגרי הברזל.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אנמיה על-רקע חסר ברזל נפוצה בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה. מחקרים קודמים הציעו כי טיפול תוך-ורידי בברזל יעיל יותר מתוספי ברזל פומיים בחולים אלו. עם זאת, אין עדויות רבות אודות ההשפעות של טיפול תוך-ורידי בברזל על התפקוד הקליני.
החוקרים השלימו מחקר תצפיתי פרוספקטיבי שכלל מבוגרים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, אנמיה, חסר ברזל וקצב פינוי גלומרולארי משוער נמוך מ-60 מ”ל/דקה, אשר טופלו במנה יחידה של פרינג’קט במינון 500 מ”ג או 1,000 מ”ג והיו במעקב לאורך 24 שבועות. התוצא העיקרי היה יעילות, אשר נקבעה על-פי השוואת המוגלובין, TSAT ופריטין לאחר 24 שבועות, בהשוואה למצב בתחילת המחקר. התוצא המשני היה ההשפעה של פרינג’קט על התפקוד הכלייתי, כפי שנקבע עפי” השוואת קצב פינוי גלומרולארי משוער באותה תקופה.
מדגם המחקר כלל 140 חולים, מהם 78 חולים (55.7%) טופלו בפרינג’קט מינון של 1000 מ”ג ו-62 חולים (44.3%) טופלו במינון של 500 מ”ג. לאחר 24 שבועות ממתן פרינג’קט נרשמה עליה בריכוז המוגלובין של 1.54 גרם/ד”ל (p=0.001) בקרב מטופלים במינון 1000 מ”ג ועליה של 0.86 גרם/ד”ל (p=0.001) באלו שטופלו במינון 500 מ”ג. בשתי הקבוצות נרשמה עליה ב-TSAT, אשר הייתה גדולה יותר בקרב מטופלים במינון 1000 מ”ג וריכוז פריטין עלה רק באלו שטופלו במינון גבוה יותר.
מהערכת קצב הפינוי הגלומרולארי המשוער עלה כי חלה עליה משמעותית של 1.55 מ”ל/דקה (p=0.049) מ-27.73 מ”ל/דקה ל-28.88 מ”ל/דקה בקרב מטופלים במינון 1000 מ”ג.
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול תוך-ורידי פרינג’קט, בפרט במינונים גבוהים, מלווה בשיפור התפקוד הכלייתי בחולים עם מחלת כליות כרונית בשלב 3-5 שאינם תחת טיפולי דיאליזה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!