השפעות ארוכות הטווח של הקורונה קשורות לחומרת המחלה (Annals of Neurology)

קורונה
מחקר חדש מצביע על כך שחומרת הזיהום הראשוני בקורונה (COVID) עשויה להיות קשורה לחומרת תסמיני הפוסט-קורונה (Long COVID) הנוירולוגיים והלא-נוירולוגיים

מחקר חדש שפורסם ב-Annals of Neurology, מצביע על כך שחומרת הזיהום הראשוני בקורונה (COVID) עשויה להיות קשורה לחומרת תסמיני הפוסט-קורונה (Long COVID) הנוירולוגיים והלא-נוירולוגיים. המחקר, שנערך בבית החולים Northwestern בשיקגו, השווה את ההשלכות הנוירולוגיות ארוכות הטווח לאחר זיהום ב-COVID, הן בחולים שאושפזו והן במטופלים שלא אושפזו, כ-7 חודשים לאחר הופעת הנגיף. הממצאים העלו כי רק 60% מהחולים דיווחו כי “החלימו” מהנגיף. שתי קבוצות המחקר חוו בממוצע שבעה תסמינים נוירולוגיים, כאשר 91% דיווחו על יותר מארבעה תסמינים. התסמינים הנוירולוגיים השכיחים ביותר היו ערפול מוחי (Brain fog), כאב ראש וסחרחורת, בעוד שעייפות הייתה התסמין הלא נוירולוגי השכיח ביותר בכלל המטופלים. בנוסף, פגיעה קוגניטיבית, הפרעות שינה, חרדה ודיכאון תרמו לפגיעה באיכות החיים בשתי הקבוצות.

ד”ר איגור קורלניק, ראש מחלקת מחלות נוירו-זיהומיות ונוירולוגיה גלובלית, בית החולים Northwestern, שיקגו, אמר כי “המסר החשוב של המחקר הוא ש-COVID משפיע על מערכת העצבים וגורם לירידה חמורה באיכות החיים ובנוסף לחוסר תפקוד קוגניטיבי”. הוא הוסיף כי “עם זאת, ראינו הבדלים בין מטופלים שאושפזו בעבר בשל דלקת ריאות כתוצאה מ-COVID, לבין אלו שסבל רק ממחלה קלה ולא אושפזו”.

המחקר כלל 100 מטופלים שאושפזו ו-500 מטופלים שלא אושפזו והיו במעקב במרפאה של בית החולים בין מאי 2020 לאוגוסט 2021. במסגרת המחקר התבצעה הערכה קוגניטיבית לכלל המטופלים, כמו גם הערכת תפקוד ביצועי וזיכרון עבודה. בנוסף, המטופלים דיווחו על רמת איכות חייהם באמצעות מערכת ממוחשבת, ועל ההתרשמות הסובייקטיבית שלהם לגבי אחוז ההחלמה.

תוצאות המחקר הראו כי למרות שלמטופלים שאושפזו היו מחלות נלוות רבות יותר, מטופלים שלא אושפזו היו בסבירות גבוהה יותר לדיכאון או חרדה. כמו כן, נצפו הבדלים משמעותיים בתסמינים השכיחים ביותר שדווחו על ידי המטופלים בין הקבוצות, כאשר מטופלים שלא אושפזו דיווחו בתדירות גבוהה יותר על תתרנות (אנוסמיה), הפרעות בחוש הטעם (דיסגאוזיה) וכאבי שרירים (מיאלגיה), לעומת מטופלים שאושפזו שדיווחו על קוצר נשימה וכאבים בחזה בתדירות גבוהה יותר. כמו כן, מטופלים שאושפזו התייצגו בתדירות גבוהה יותר עם בדיקה נוירולוגית פתולוגית, בהשוואה למטופלים שלא אושפזו (62.2% לעומת 37.0%. P < .0001). זאת בנוסף לשכיחות גבוהה יותר של ליקוי קשב, חוסר זיכרון לטווח קצר, חוסר תפקוד חושי, חוסר תפקוד בהליכה וחוסר תפקוד מוטורי, בהשוואה למטופלים שלא אושפזו (P ≤ .0008).

לכתבה ב-Medscape

1 תגובה

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מגורים בשכונה ברמה סוציו-אקונומית נמוכה מלווים בסיכון מוגבר להידראדניטיס סופורטיבה

    מגורים בשכונה ברמה סוציו-אקונומית נמוכה מלווים בסיכון מוגבר להידראדניטיס סופורטיבה

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים מקליפורניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב אלו המתגוררים בשכונות ברמה סוציו-אקונומית נמוכה סיכון מוגבר להתפתחות הידראדניטיס סופורטיבה, קשר אשר תואר בקבוצות מרקע אתני שונה. מדגם המחקר כלל 65,766 משתתפים (גיל ממוצע של 50.4 שנים, 41.8% נשים) ממרפאות עור ברשת UCSF (או University of California […]

  • חשיפה להתעללות ואלימות כלפי האם בתקופת הילדות מנבאת התנהגות אלימה בבגרות

    חשיפה להתעללות ואלימות כלפי האם בתקופת הילדות מנבאת התנהגות אלימה בבגרות

    בקרב גברים צעירים שנחשפו למעשי אלימות פיזית והתעללות של בן הזוג כלפי אימם נרשמה עליה של 45% בסיכון לכך שינקטו בעצמם במעשי אלימות כלפי בני או בנות זוגם, בהשוואה לאלו שלא נחשפו למעשי אלימות דומים, כך עולה מנתונים חדשים מבריטניה שפורסמו בכתב העת The Lancet Regional Health – Europe. החוקרים בחנו את הנתונים אודות זוגות […]

  • חשיפה לזיהום אוויר עשויה להביא לשינוי במבנה המוח

    חשיפה לזיהום אוויר עשויה להביא לשינוי במבנה המוח

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Stroke עולה כי חשיפה ארוכת-טווח לחומר חלקיקי קטן מ-2.5 מיקרומטר באוויר, גם ברמות נמוכות יחסית, מלווה בשינויים מבניים במוח דוגמת ירידה בנפח רקמת המוח, עליה באטרופיה ופתולוגיה וסקולארית בקשישים. מחקר SNAC-K-MRI כלל קשישים ללא דמנציה שעברו בדיקת MRI בתחילת המחקר. בנוסף, משתתפים מתחת לגיל 78 שנין השלימו בדיקת MRI לאחר 6 […]

  • האם ניטור מרחוק עשוי להפחית אשפוזים בחולים עם מחלות ממאירות?

    האם ניטור מרחוק עשוי להפחית אשפוזים בחולים עם מחלות ממאירות?

    ניטור תסמינים מרחוק באמצעים אלקטרוניים להערכת תוצאים לפי דיווח מטופלים לווה בהפחתת היקף האשפוזים בשיעור של 19% לאחר שלושה חודשים ובהיקף של 13% לאחר שישה חודשים בחולים עם מחלה ממארת תחת טיפול סיסטמי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. התועלת של אמצעי ניטור מרחוק תועדה במגוון אוכלוסיות חולים, כולל אלו המתגוררים […]

  • הגבלת זמן צפייה בטלוויזיה עשויה להפחית את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית למרות נטייה גנטית לסוכרת מסוג 2

    הגבלת זמן צפייה בטלוויזיה עשויה להפחית את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית למרות נטייה גנטית לסוכרת מסוג 2

    במבוגרים עם נטייה גנטית משמעותית לסוכרת מסוג 2 הצופים בטלוויזיה במשך פחות משעה ביום הסיכון למחלה קרדיווסקולארית טרשתית בתוך עשור היה נמוך יותר בהשוואה לאלו ללא נטייה גנטית משמעותית אשר צפו בטלוויזיה במשך שעתיים ויותר בכל יום, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. מחקר העוקבה נועד לבחון את הקשר […]

  • ההשפעה של לופוס עורי על איכות החיים של החולים

    ההשפעה של לופוס עורי על איכות החיים של החולים

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the European Academy of Dermatology and Venereology עולה כי ללופוס עורי השפעה משמעותית על איכות החיים של החולים, באופן בלתי-תלוי ומצטבר בחולים עם SLE (או Systemic Lupus Erythematosus), עם עליה בדיווחים אודות הפרעות בבריאות הנפשית ומוגבלות חברתית. במטרה להבין טוב יותר את ההשפעה של אבחנה של לופוס עורי על […]

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • באחד מכל ארבעה חולים עם סוכרת מסוג 2 עמידה לטיפול ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם

    באחד מכל ארבעה חולים עם סוכרת מסוג 2 עמידה לטיפול ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם

    ברבע מהחולים עם סוכרת מסוג קשה לאיזון ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם, עם שכיחות גבוהה במיוחד עם גיל מתקדם, מדד מסת גוף נמוך יותר, מוצא היספאני/שאינו-לטיני, מספר גדול יותר של תרופות לאיזון לחץ הדם ושימוש בפיברטים, משככי כאב או תרופות חדשות לאיזון רמות הסוכר בדם, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך