האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

דיכאון

בחולים עם דיכאון בדרגה מתונה עד פחות מחמורה העמיד לטיפול קודם תתכן תועלת לטיפול בקטמין במקום ניסיון טיפול בנזעי חשמל (Electroconvulsive Therapy, או ECT), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם דיכאון עמיד לטיפול סובלים מעומס תחלואה רב ושיעורים גבוהים יותר של פגיעה עצמית ותמותה מכל-סיבה, בהשוואה לחולים אחרים עם הפרעת דיכאון מג'ורי. לפיכך, באוכלוסייה זו נדרשות התערבויות דוגמת טיפול בנזעי חשמל, הנחשב לאחד הכלים היעילים ביותר הזמינים כיום.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון אם מאפיינים קליניים נבחרים עשויים לנבא תגובה שונה לטיפול בקטמין לעומת נזעי חשמל בחולים עם דיכאון עמיד לטיפול. החוקרים השלימו ניתוח משני של נתונים ממחקר ELEKT-D, מחקר בתווית-פתוחה, אקראי, רב-מרכזי, העדר-נחיתות, שכלל חמישה מרכזים רפואיים בארצות הברית בין אפריל 2017 ועד נובמבר 2022.

מדגם המחקר כלל 365 משתתפים (גיל ממוצע של 46 שנים; 52.3% נשים) עם דיכאון עמיד לטיפול, אשר סווגו עם אירוע דיכאון לא-פסיכוטי בהווה בחומרה מתונה לפחות והופנו ע"י הרופא המטפל לטיפול בנזעי חשמל. החולים חולקו באקראי ביחס 1:1 לקבלת שישה עירויי קטמין או תשעה טיפולי נזעי חשמל לאורך שלושה שבועות.

התוצא העיקרי היה הקשר בין מאפייני הבסיס – כולל שאלוני QIDS-SR16 (או Quick Inventory of Depressive Symptomatology Self-Report), MADRS (או Montgomery-Asberg Depression Rating Scale), רמת אינטליגנציה טרם התחלואה, תפקוד קוגניטיבי, היסטוריה של ניסיון אובדני, מצב אשפוזי או אמבולטורי – ובין תגובה לטיפול.

מהתוצאות עולה כי חלה ירידה גדולה יותר במדדי QIDS-SR16 עם קטמין לעומת טיפול בנזעי חשמל בקרב משתתפים עם מדד QIDS-SR16 של עד 20 נקודות, עדות לדיכאון פחות חמור (7.7 לעומת 5.6 נקודות), ואלו שטופלו באופן אמבולטורי (8.4 לעומת 6.2 נקודות).

בחולים עם מדד QIDS-SR16 של מעל 20 נקודות (דיכאון חמור מאוד) שהחלו טיפול באשפוז דווח על ירידה גדולה יותר במדדי QIDS-SR16 מוקדם יותר במהלך הטיפול (8.4 לעומת 6.7 נקודות) עם נזעי חשמל, אך המדדים היו דומים בשתי הקבוצות עד לביקור האחרון (9 לעומת 9.9 נקודות). בקרב חולים שטופלו בנזעי חשמל בלבד, במשתתפים עם מדדי אינטליגנציה גבוהים יותר (14 לעומת 11.2 נקודות) ועם אבחנה נלווית של הפרעת דחק בתר-חבלתית (16.6 לעומת 12 נקודות) תועדה ירידה גדולה יותר במדדי MADRS.

במהלך השבוע השני לטיפול, בחולים עם הפרעה בזיכרון תועדה ירידה גדולה יותר במדד MADRS (13.4 לעומת 9.6 נקודות), אך מדדי MADRS היו דומים לאלו שתועדו בחולים ללא הפרעה בזיכרון עד לביקור האחרון במסגרת המחקר (14.3 לעומת 12.2 נקודות).

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לאשר ולהרחיב את ממצאי המחקר כך שניתן יהיה לבחור את הטיפול האופטימאלי לכל מטופל בצורה טובה יותר.

JAMA Netw Open, Aug 2024

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה