ניתוח מטבולי/בריאטרי מפחית רמות TSH, רמות free T3 ומדדי תנגודת להורמוני תריס במטופלים עם השמנת-יתר, שינויים המצויים בקורלציה הדוקה עם שיפור בהרכב הגוף, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism.
מחקרים שפורסמו לאחרונה זיהו קשר בין רמות מוגברות של TSH והורמוני תריס; עם זאת, החשיבות של פיזור השומן בגוף בקשר הנ”ל אינה ידועה. המחקר הרטרוספקטיבי הנוכחי בחן את השפעות ניתוח בריאטרי על רמות הורמוני תריס ותנגודת להורמוני תריס במבוגרים עם תפקודי תריס תקינים והשמנת-יתר, תוך דגש על הקורלציה עם שינויים בהרכב הגוף.
מדגם המחקר כלל 470 משתתפים עם השמנת-יתר (גיל ממוצע של 33.4 שנים; מדד מסת גוף של 37.9) ו-118 ביקורות ללא השמנה (מדד מסת גוף ממוצע של 21.8) עם רמות תקינות של TSH, free T3 ו-free T4. מבין המבוגרים עם השמנת-יתר, 125 עברו ניתוח בריאטרי והשלימו בדיקות להערכת הורמוני תריס לפני הניתוח ושלושה חודשים ומעלה לאחר הניתוח.
החוקרים אספו נתונים אודות הרכב הגוף ותפקודי תריס ובחנו את הקורלציה בין תפקודי תריס התחלתיים ושינויים בתפקודי התריס עם הרכב הגוף.
באלו עם השמנת-יתר תועדו רמות התחלתיות גבוהות יותר של TSH ו-fT3, כמו גם מדד TFQI (או Thyroid Feedback Quantile-based Index) גבוה יותר (p=0.047) בהשוואה לאלו ללא השמנה, כאשר הערכים פחתו לאחר ניתוח בריאטרי.
בקרב אלו עם השמנת-יתר, רמות TSH לפני הניתוח היו בקורלציה חיובית עם שטח שומן ויסראלי (P=0.019) ואחוז שומן גוף (p=0.013) ובקורלציה שלילית עם אחוז מסת שריר שלד (p=0.024).
הירידה ברמות TSH לאחר-ניתוח הייתה בקורלציה חיובית עם ירידה בשטח שומן ויסראלי (P=0.021) וירידה באחוז שומן גוף (P=0.031).
ירידה בשטח שומן ויסראלי ואחוז מסת גוף לאחר ניתוח בריאטרי לוו בשיפור בתנגודת מרכזית להורמוני תריס לפי TFQI.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי הקשר בין השמנת-יתר ובין הורמוני תריס הוא דו-כיווני, כאשר הערכת הפרעות בהורמוני תריס עשויה לסייע במטבוליזם והפחתת משקל.
J Clin Endocrinol Metab, Sep 2024
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!