בילדים עם אלרגיה לחלב פרה אשר קיבלו פורמולה לאחר פירוק נרחב של קזאין ומועשרת ב-Lactobacillus rhamnosus GG תועדו שיעורי היארעות נמוכים יותר של ביטויים אלרגיים דוגמת אקזמה, אורטיקריה, אסתמה ותגובה עינית או אפית, לצד סיכוי גבוה יותר לפתח עמידות חיסונית לאלרגן, בהשוואה לאלו שקיבלו פורמולות אחרות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Nutrition.
מדגם המחקר כלל 313 ילדים שלא ינקו (גיל חציוני בתחילת הדרך של חמישה חודשים; 64.5% בנים) עם חשד לאלרגיה לחלב פרה בתיווך IgE בין דצמבר 2014 ועד יוני 2022. הילדים היו תחת דיאטה קפדנית ללא חלבון חלב פרה וקיבלו אחת מחמש תרכובות מזון: תרכובת מזון קזאין פרוביוטית, תרכובת מזון מפורקת מעושרת, תרכובת מזון סויה, תרכובת מזון לאחר פירוק נרחב או תרכובת מזון מבוססת חומצות אמינו.
החוקרים בחנו את התסמינים האלרגיים של המשתתפים, ההיענות התזונתית והתפתחות סבילות חיסונית במבחני תגר מזון לאורך שישה ביקורי מעקב.
המטרה העיקרית הייתה להעריך את ההופעה של לפחות ביטוי אלרגי אחד – תגובה עינית/אפית, אקזמה אטופית, אסתמה, או אורטיקריה – לאורך 72 חודשי המחקר.
מהנתונים עולה כי היארעות ביטויים אלרגיים הייתה הנמוכה ביותר באלו שניזונו מתרכובת מזון לאחר פירוק נרחב ומועשרת פרוביוטיקה (0.30, רווח בר-סמך 95% של 0.15-0.44), בעוד ששיעורי ההיארעות של תרכובות מזון אחרות נעות בין 0.68 עד 0.83. יחסי הסיכון העידו כי הסיכון לביטויים אלרגיים היה גבוה יותר מכפליים עם תרכובות מזון אחרות בהשוואה לתרכובת מזון פרוביוטית (P<0.001 בכל המקרים).
ההיארעות של התפתחות סבילות חיסונית הייתה הגבוהה ביותר בקרב אלו שניזונו מפורמולה לאחר פירוק נרחב של קזאין והעשרת פרוביוטיקה (0.95), בעוד שהשיעורים עם תרכובות מזון אחרות נעו בין 0.60 ל-0.84.
שני ילדים פיתחו מחלת צליאק במהלך תקופת המחקר (אחד תחת תרכובת מזון סויה ושני תחת תרכובת מזון אורז), ללא דיווח על הפרעות אוטואימוניות אחרות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי השימוש בתרכובת מזון לאחר פירוק נרחב של קזאין והעשרת פרוביוטיקה לא רק הפחיתה את הסיכון להתקדמות המצעד האטופי אלא אף עודד התפתחות מוקדמת יותר של סבילות חיסונית. ממצאים אלו מציעים כי יש לשקול תרכובות מזון אלו כגישה המועדפת במקרים של אלרגיה לחלב פרה.
Clinical Nutrition, April 5, 2025
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!