Stroke

הנחיות חדשות מטעם ה-AAN לטיפול באירוע מוחי בחולים עם PFO (מתוך Neurology)

עדכון מטעם ה-AAN (ה-American Academy of Neurology) מזהיר כנגד המלצה קבועה לסגירה מילעורית של PFO (או Patent Foramen Ovale) בחולים עם אירוע מוחי איסכמי קריפטוגני מחוץ לתנאי מחקר.  עם זאת, המומחים מוסיפים כי בנסיבות נדירות, דוגמת אירועים מוחיים חוזרים למרות טיפול הולם וללא מנגנון ברור אחר, רופאים יכולים להציע Amplatzer PFO Occluder.

המומחים מסבירים כי פרסמו את ההנחיות מתוך אמונה כי חשוב להסביר לחולים אודות הידוע בנושא סגירת PFO והסיכון לאירועים מוחיים חוזרים. עליהם להבין כי PFO הוא נפוץ מאוד וכי הסיכון להישנות אירועים מוחיים הוא נמוך.

יש עדויות כי מכשיר סגירה אחד – Amplatzedr – עשוי להפחית את הסיכון לאירועים מוחיים נוספים, אך עדויות אלו חלשות ולכן לא ניתן להמליץ על סגירת PFO באופן רוטיני להתוויה זו. בנוסף, המכשיר אינו זמין כיום להתוויה זו בארצות הברית – כעת מצוי בשלבי הערכה של מנהל המזון והתרופות האמריקאי.

באשר לטיפול תרופתי מונע, הועידה מציינת כי אין די עדויות בכדי לקבוע את התועלת של נוגדי-קרישה בהשוואה לנוגדי-טסיות במניעת הישנות אירועים מוחיים. לאור זאת, הם ממליצים כי בהעדר התוויה אחרת לנוגדי-קרישה, רופאים יכולים להציע באופן רוטיני טיפול נוגד-טסיות במקום טיפול נוגד-קרישה לחולים עם אירוע מוחי קריפטוגני ועדות ל-PFO. לדברי המומחים, אין מספיק עדויות בכדי להמליץ על נוגדי-קרישה על-פני נוגדי-טסיות באוכלוסיה זו ולכן הם דבקים בהצעה לטיפול באספירין אלא אם יש התוויה אחרת לנוגדי-קרישה.

חיפוש בספרות הרפואית הוביל לזיהוי שלושה מחקרים רלבנטיים בנושא סגירת PFO:

מחקר CLOSURE 1 – מחקר רב-מרכזי, אקראי, בתווית-פתוחה, להערכת סגירה מילעורית עם מכשיר STARFlex, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד במבוגרים עם PFO והתקף איסכמי חולף/אירוע מוחי קריפטוגני. הממצאים הדגימו שיעור דומה של הישנות אירוע מוחי בשתי הקבוצות והשימוש במכשיר לסגירת PFO לווה בשיעור גבוה של פרפור פרוזדורים וסיבוכים מג’וריים.

במחקר PC הודגם שיעור הישנות אירוע מוחי של 0.5% עם סגירת PFO באמצעות Amplatzer, בהשוואה לשיעור של 2.4% עם טיפול תרופתי. הופעה חדשה של פרפור פרוזדורים דווחה ב-2.9% בקבוצת ההתערבות לעומת 1.0% בקבוצת הטיפול התרופתי וסיבוכי דמם תועדו ב-3.9% ו-5.7% מהחולים, בהתאמה.

במחקר RESPECT  ניתוח לפי כוונה לטפל הדגים שיעור הישנות אירוע מוחי של 1.8% עם סגירת PFO לעומת 3.3% עם טיפול תרופתי. מניתוח לפי-פרוטוקול עלתה תועלת מובהקת סטטיסטית לטובת סגירת PFO. היארעות פרפור פרוזדורים לא הייתה שונה משמעותית בין הקבוצות, אך תועדו שישה מקרים של תסחיף ריאתי בקבוצת ההתערבות, לעומת מקרה יחיד עם טיפול תרופתי.

בניסוח ההנחיות החדשות השלימו המומחים מטה-אנליזה של שני המחקרים להערכת Amplatzer שהדגימה ירידה משמעותית בהישנות אירועים מוחיים עם סגירת PFO, עם מספר נדרש לטיפול של 56 חולים למניעת אירוע מוחי יחיד במהלך 3-4 שנות המחקרים. עוד עלה כי שיעור האירועים החמורים על-רקע הפרוצדורה או ההתקן עמד על 3.4%, עם עליה משמעותית בסיכון לפרפור פרוזדורים.

הסיכום הוא כי סגירת PFO עם Amplatzer עשויה להפחית את הסיכון להישנות אירוע מוחי, עם עליה אפשרית בסיכון להופעה חדשה של פרפור פרוזדורים.
Neurology

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שכיחות גבוהה של תסמיני דיכאון וחרדה שנה לאחר אשפוז ביחידת טיפול נמרץ בשל COVID-19 (מתוך BMC Psychiatry)

    שכיחות גבוהה של תסמיני דיכאון וחרדה שנה לאחר אשפוז ביחידת טיפול נמרץ בשל COVID-19 (מתוך BMC Psychiatry)

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Psychiatry מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של תסמיני דיכאון וחרדה שנה לאחר אשפוז ביחידת טיפול נמרץ בשל COVID-19. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים אודות השכיחות ארוכת הטווח של תסמיני דיכאון וחרדה בקרב חולים שאושפזו ביחידות טיפול נמרץ בשל COVID-19 במהלך הגל הראשון של […]

  • גורמי סיכון להפרעות נוירולוגיות במבוגרים עם מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    גורמי סיכון להפרעות נוירולוגיות במבוגרים עם מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    במאמר שפורסם בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מחלת מעי דלקתית מלווה בעליה מתונה בסיכון לאירוע מוחי, דמנציה מכל-סיבה ומחלת פרקינסון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים בחנו את הסיכון להפרעות נוירולוגיות בחולים עם מחלת מעי דלקתית, עם הבדלים בתוצאות. מטרתם הייתה להשלימה סקירה שיטתית ומטה-אנליזה […]

  • טיפול ב- Vidofludimus עשוי להקל על עייפות בחולים עם טרשת נפוצה (מתוך כנס ה-ACTRIMS)

    טיפול ב- Vidofludimus עשוי להקל על עייפות בחולים עם טרשת נפוצה (מתוך כנס ה-ACTRIMS)

    מתן טיפול פומי ב- Vidofludimusלחולים עם טרשת נפוצה הביא להקלה בתחושת עייפות לאורך 14 ימים לעומת פלסבו, כאשר הממצאים מעידים עם השפעה חיובית ארוכת-טווח של הטיפול התרופתי באוכלוסיית חולים זו, כך מדווחים חוקרים במהלך כנס ה-ACTRIMS. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לזהות יעדים אפשריים לעייפות בחולים עם טרשת נפוצה, מאחר והפתוגנזה של תסמין זה עדיין אינה […]

  • היסטוריה של זיהום הרפס בשפתיים מלווה בסיכון גבוה כפליים לדמנציה בקשישים (J Alzheimer’s Dis)

    היסטוריה של זיהום הרפס בשפתיים מלווה בסיכון גבוה כפליים לדמנציה בקשישים (J Alzheimer’s Dis)

    היסטוריה של זיהום בנגיף HSV (או Herpes Simplex Virus) מלווה בסיכון גבוה יותר מכפליים לדמנציה בקשישים, כך עולה מתוצאות מחקר אפידמיולוגי חדש, שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease. מדגם המחקר כלל 1,002 משתתפים ללא-דמנציה בגילאי 70 שנים ממחקר Prospective Investigation of Vasculature in Uppsala Seniors אשר השלימו הערכה בתחילת המחקר ובגילאי 75 ו-80 שנים […]

  • טיפול ב-Ozanimod מפחית משמעותית שיעורי התלקחות טרשת נפוצה (מתוך כנס ה-ACTRIMS)

    טיפול ב-Ozanimod מפחית משמעותית שיעורי התלקחות טרשת נפוצה (מתוך כנס ה-ACTRIMS)

    ממחקר הארכה בתווית-פתוחה, שתוצאותיו פורסמו במהלך כנס ACTRIMS, עולה כי טיפול ב- Ozanimod (זפוסיה) מהווה טיפול יעיל למניעת התקדמות מחלה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית עם שיעורי התקדמות מוגבלות נמוכים לאחר חמש שנות טיפול. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאר וטרשת נפוצה הינה מחלה מתקדמת ובלתי-הפיכה, ללא אפשרות ריפוי, חשוב להבין את התגובה ארוכת הטווח […]

  • tenecteplase יעיל לשבץ בחלון זמן מאוחר (ISC)

    tenecteplase יעיל לשבץ בחלון זמן מאוחר (ISC)

    מחקר חדש שהוצג בוועידת השבץ הבינלאומית (ISC) הראה כי פי שלושה יותר חולים שטופלו ב-tenecteplase תוך ורידי (TNK) שניתן 4.5 עד 24 שעות לאחר הופעת הסימפטומים הדגימו רפרפוזיה משמעותית ללא דימום תוך גולגולתי סימפטומטי (sICH)

  • השימוש בשאלונים למטופלים עשוי לשפר את הטיפול בפרפור פרוזדורים (JAMA Netw Open)

    השימוש בשאלונים למטופלים עשוי לשפר את הטיפול בפרפור פרוזדורים (JAMA Netw Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי בקרב רופאים ישנה תת-הערכה רבה של נטל התסמינים בחולים עם פרפור פרוזדורים, המלווה בשיעורים נמוכים יותר של הגברת הטיפול ושיפור קטן יותר במצב הבריאותי לאורך שנה אחת. החוקרים השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בשתי מרפאות חוץ בטוקיו, יפן. מדגם המחקר כלל 330 חולים עם אבחנה […]

  • סיכון מוגבר לתמותה קרדיווסקולארית ותמותה מכל-סיבה בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית ואי-ספיקת לב (Clin Rheumatol)

    סיכון מוגבר לתמותה קרדיווסקולארית ותמותה מכל-סיבה בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית ואי-ספיקת לב (Clin Rheumatol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Rheumatology מדווחים חוקרים על סיכון מוגבר לתמותה קרדיווסקולארית ותמותה מכל-סיבה בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) ואי-ספיקת לב. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דלקת מפרקים שגרונית הינה גורם סיכון לאי-ספיקת לב אך בספרות הרפואית אין עדויות אודות הקשר בין אי-ספיקת לב ותמותה במבוגרים בארצות הברית עם דלקת מפרקים שגרונית. […]

  • בדיקת Copeptin עשויה לסייע בקביעת סוג אוטם לבבי או נזק לשריר הלב (Int J Cardiol)

    בדיקת Copeptin עשויה לסייע בקביעת סוג אוטם לבבי או נזק לשריר הלב (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הערכת רמות Copeptin בדם עשויה לסייע בהבחנה בין אוטם לבבי מסוג 1 לעומת נזק לשריר הלב או אוטם לבבי מסוג 2. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנה חשיבות רבה להבחנה מהימנה ומהירה בין סוגי אוטם לבבי עקב קריש דם (אוטם לבבי מסוג 1) […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה