Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 22/10/2019  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

15/03/2011 השפעת תרופות ממשפחת הביספוספונטים על תוחלת החיים בקרב חולי דיסטרופית השרירים מסוג דושן.

דיסטרופית השרירים מסוג דושן פוגע באחד מ- 3500 זכרים שנולדים. המחלה מאופיינת בחולשה הולכת וגוברת. בעבר אפשר היה לחזות את מהלך המחלה מראש, כושר ההליכה נעלם לפני גיל עשר והחולה הלך לעולמו לפני גיל 20. בחמש עשרה השנים האחרונות תוחלת החיים התארכה; שיפור זה בפרוגנוזה נזקף לטיפול בסטרואידים ולתמיכה רספירטורית כאשר שרירי הנשימה נחלשו. מאחר וטיפול בסטרואידים מלווה בירידה בצפיפות העצם וכתוצאה מזה בעלייה בשברים של עמוד השדרה, טיפלו כותבי המאמר שלפנינו בחולים שלקו בדושן בביספוספונטים, כאשר בדיקות הדמיה גילו ירידה בצפיפות העצם.

אוכלוסיית החולים שלנו הייתה מיוחדת בשני מובנים:- כמעט כל החולים והוריהם היו מעוניינים בטיפול בסטרואידים ומנגד רק מעטים הסכימו לתמיכה רספירטורית כאשר שרירי הנשימה כשלו. מצב זה עזר לנו לברר באיזו מידה השימוש בו-זמנית של סטרואידים יחד עם ביספוספונטים משפר את התחלואה של חולים אלה.

הסקר נערך באופן רטרוספקטיבי וכלל חולי דושן שאובחנו על ידי ביופסית השריר או על ידי בדיקות גנטיות בין השנים 1963 ועד 2006.  תנאי להיכלל לסקר היה טיפול בסטרואידים שנה אחת לפחות. בקבוצה נמצאו ארבעים וארבע חולים ומהם  16 קיבלו גם טיפול בביספוספונטים בין השנים 1997  ועד 2007. הגיל הממוצע למקבלי ביספוספונטים היה 12.5 שנה. בבדיקת המעקב האחרונה 13 חולים כבר לא היו בחיים. עקומות ההשרדות של החולים מראות בברור שמתן ביספוספונטים האריך תוחלת החיים באופן משמעותי.

בדיון החוקרים מציינים כי ב 25 השנים האחרונות עברנו תקופות של תקוות שווא בקשר לטיפול במחלה זו ולאחר מכן תקופות של ייאוש. כרגע אנחנו מקווים שטיפול בעתיד יישען על שיטות מתקדמות דוגמת החלפת גנים או שיטת ה Exon skipping  או דיכוי המוטציות.

אך שיטות אלה עדיין לא יישומיות במחלת דושן: שיטת הטיפול שלנו מתבססת על שיפור תפקוד השריר בלי לשנות את הפתוגנזה הבסיסית של המחלה. היום ישנה תמימות דעים שהטיפול בסטרואידים הוא הטיפול המועיל היחידי במחלה זו. מאז כניסתם לשימוש במחלה זו, תוחלת החיים התארכה ואיכות החיים השתפרה. המנגנון באמצעותו הסטרואידים מחזקים את פעולת השרירים אינו ידוע., אך הם מעכבים את הופעת החולשה ומאפשרים הליכה עד לגיל בו החולים כבר ישבו בכיסא גלגלים בעבר.

התוספת של ביספוספונטים לטיפול כפי שתואר כאן, יחד עם טיפול בסטרואידים מוכיח כי צרוף זה של תרופות משיג תוצאות טובות יותר מאשר סטרואידים לבד. לא זו בלבד, אלא שככל שטיפול בביספוספונטים ארוך יותר, כך התוצאות טובות יותר.

הביספוספונטים הם אנאלוגים של הפירופוספטים הנוצרים בגוף האדם. תופעות הלוואי אינן שכיחות אך ידועות: הן יכולות להשפיע על כל מערכות הגוף, כולל ניוון עצם הלסת. אופן פעילותם אינו ידוע על בוריו, אך אחת הפעולות היא פגיעה באוסטיאוקלסתים, כלומר בתאים האחראים לפירוק העצם, על ידי כך, כנראה, הביספוספונטים  מונעים את פירוק העצם. אך זה לא מסביר את כל הפעילויות של הביספוספונטים. הביספוספונטים מתחלקים לשתי קבוצות – האמינו – ביספוספונטים והנון-אמינו-ביספוספונטים. האמינו ביספוספונטים מועילים גם במקרים של גרורות סרטניות בעצם והמנגנון של פעילות זאת אינו מובן עדיין. הביספוספונטים משפיעים גם על ריכוזי הסידן ברקמות. אחת התופעות של מחלת דושן היא עלייה בריכוזי הסידן בתאים. עלייה זו, גורמת להתכווצות מתמדת של השריר ועל ידי כך מזרז את התהליך הפתולוגי בתוך השריר. האמינו-בספוספונטים מחזירים את ריכוז הסידן התוך תאי בשריר לרמה תקינה ומעכבים את הניוון.

לסיכום, טיפול משולב של סטרואידים וביספוספוטנים לחולי מחלת דושן משיג תוחלת חיים טובה יותר  מאשר הטיפול בסטרואידים בלבד.

 

המאמר הופיע בכתב העת Pediatrics  המקוון מיום 17 לינואר 2011.

 

Impact of bisphosphonates on survival for patients  with Duchenne Muscular Dystrophy

Gordon KE et al

Pediatrics;127:e353-e358

 

סגור חלון