תוספת Dexamethasone להמשך טיפול ב-Ranibizumab (לוסנטיס) מובילה להפחתת עובי הרשתית, אך אינה משפרת ראיה בחולים עם בצקת מקולארית פרסיסטנטית על-רקע סוכרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש בשלב 2, שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology.
החוקרים ערכו השוואה בין המשך טיפול ב-Ranibizumab בלבד לעומת המשך טיפול ב-Ranibizumab עם מתן תוך-זגוגיתי של Dexamethasone. המחקר כלל 129 עיניים של 116 חולים (גיל חציוני של 65 שנים) עם בצקת מקולארית סוכרתית פרסיסטנטית וירידה בחדות הראיה, למרות טיפול קודם במעכבי VEGF.
לאחר 24 שבועות, ממוצע חדות ראיית אותיות לא היה שונה בין קבוצת הטיפול המשולב וקבוצת הטיפול ב-Ranibizumab בלבד ולא זוהו הבדלים משמעותיים בשיפור הממוצע בחדות הראיה בין הקבוצות.
החוקרים מדווחים כי לא זוהו הבדלים משמעותיים באחוז העיניים בהן חל שיפור של לפחות עשר אותיות. עם זאת, בשיעור גדול יותר משמעותית של עיניים תחת טיפול משולב (7 עיניים, 11%) בהשוואה לטיפול ב-Ranibizumab בלבד (עין אחת, 2%), תועד שיפור של 15 אותיות ומעלה לאחר 24 שבועות; 13% מהעיניים תחת טיפול משולב ו-6% מאלו תחת Ranibizumab בלבד איבדו 10 אותיות ומעלה.
בשיעור גדול יותר של עיניים בקבוצת הטיפול המשולב (52%) בהשוואה לטיפול ב-Ranibizumab בלבד (31%) תועד עובי CST (Central Subfield Thickness) תקין של הרשתית והשיפור במדד CST לאורך 24 שבועות היה גדול יותר עם טיפול משולב.
לא תועדו מקרים של אנדופתלמיטיס, אך בשיעור גדול יותר של עיניים תחת טיפול משולב (29%) לעומת טיפול ב-Ranibizumab (0%) תועדה עליה בלחץ תוך-עיני או הותחל טיפול בטיפות להפחתת לחץ תוך-עיני, וכן תועד שיעור גבוה יותר של ניתוחי קטרקט עם טיפול משולב (5% לעומת 0%).
ממצאי המחקר עולים בקנה אחד עם מחקרים קודמים שהדגימו שיפור ב-CST לאחר החלפה או הוספת קורטיקוסטרואידים, אך לא זוהה שיפור גדול יותר בחדות הראיה בהשוואה להמשך מתן מעכבי VEGF בלבד.
JAMA Ophthalmol 2017
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!