הגבלת השימוש בטיפול כימותרפי-קרינתי ניאו-אדג’וונטי לחולים עם ממאירות רקטאלית בסיכון גבוה הינה גישה סבירה, המובילה לתוצאות טובות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מגרמניה, שפורסמו במהלך חודש מאי בכתב העת British Journal of Surgery.
המחקר הפרוספקטיבי, רב-מרכזי, כלל חולים עם סרטן רקטאלי בשלב T2-T4. ממאירויות בשליש האמצעי והתחתון שהיו במרווח של עד 1 מ”מ מהפציה המזו-רקטאלית, כל הגידולים בשלב cT4 וכל הגידולים בשלב cT3 בשליש התחתון סווגו כסיכון גבוה חולים אלו השלימו טיפול כימותרפי-קרינתי ניאו-אדג’וונטי ולאחריו ניתוח TME (Total Mesorectal Excision). כל יתר הגידולים במרחק מינימאלי של למעלה מ-1 מ”מ מהפציה המזו-רקטאלית ואלו בשליש העליון סווגו כסיכון נמוך חולים אלו השלימו ניתוח TME בלבד. החולים היו במעקב לאורך לפחות שלוש שנים והחוקרים עקבו אחר שיעורי ההישנות המקומית, גרורות מרוחקות והישרדות.
מבין 545 חולים שנכללו במחקר, 428 טופלו בהתאם לפרוטוקול המחקר: 254 השלימו ניתוח TME בלבד ו-174 חולים השלימו טיפול כימותרפי-קרינתי ניאו-אדגוו’נטי וניתוח TME. חציון משך המעקב עמד על 60 חודשים.
שיעורי ההישנות המקומית לאחר שלוש שנים עמדו על 1.3% והשיעורים לאחר חמש שנים עמדו על 2.7%, ללא הבדלים מובהקים בין פרוטוקולי הטיפול. בחולים עם מחלה שדרשה טיפול כימותרפי-קרינתי ניאו-אדג’וונטי תועדו שיעורי גרורות מרוחקות של 17.3% לאחר 3 שנים ו-24.9% לאחר 5 שנים, בהשוואה ל-8.9% ו-14.4%, בהתאמה, בחולים לאחר TME בלבד (p=0.005) ושיעורי הישרדות ללא-מחלה שהיו נמוכים יותר, בהשוואה לחולים שלא נדרשו לטיפול ניאו-אדג’וונטי (שיעורים של 76.7% ו-66.7% לאחר 3 ו-5 שנים, בהתאמה, בהשוואה ל-84.9% ו-76% בחולים לאחר TME בלבד, p=0.016).
החוקרים מסכמים וכותבים כי יש ממצאי המחקר תומכים בהגבלת השימוש בטיפול ניאו-אדג’וונטי כימותרפי-קרינתי לחולים עם ממאירות רקטאלית בסיכון גבוה.
Br J Surg. Published online May 9, 2018
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!