ההתוויה של טיפול מניעתי במינון נמוך של אספירין לאחר אירוע קרדיווסקולרי ברורה ומוכחת אבל, כמניעה ראשונית היא עדיין מתנדנדת כמו מטוטלת. די ברור שהפסקת טיפול זה לפני ניתוחים או לאחר דימום חד כרוכה בסכנה של אירוע חד קרדיווסקולארי חוזר ביחסי סיכון שונים אפילו עד 1.5. יתכן זה גם נובע ממצב של קרישת יתר מונע ממצבים אלה ולא רק בגלל הפסקת האספירין.לא ברור מה הסיכון הכרוך בהפסקת טיפול זה ללא סיבה, בין היתר מכיוון שברב העולם התרופה נרכשתOTC. שונה המצב בשוודיה, מדינה מסודרת, בה גם בעת רכישת אספירין במינון נמוך, כמניעתי, נדרש מרשם רפואי, לכן ניתן לבצע מעקב על האוכלוסייה המטופלת. באנליזה הנוכחית ביקשו החוקרים בשוודיה,לבחוןבאם הפסקת טיפול מניעתי באספירין, כאשר אין התוויה להפסקתו, מעלה סיכון לאירוע קרדיווסקולרי.המחקר מבוסס עלמדגם אשר הורכב מתוך מרשמים לאומיים שוודים וכולל 601,527 מטופלים להם נרשם מינון נמוך של אספירין כמניעה ( 2 המינונים הקיימים בשוודיה הם 75 ו 160 מ”ג בלבד) ראשונית או משנית ודיווח על הספקתו התקופתית. תנאי הכללה של המטופלים שנבחרו בתקופת הזמן שבין 2005-2009 היו: גיל מעל 40, ללא מחלה ממארת קודמת, אשר הקפידו בנטילה התרופה, מעל 80% בשנה הראשונה שלאחר תחילת התצפית לפי דיווח הספקה.אירוע קרדיווסקולרי מג’ורי מוכח–MACE(שכלל תמותה קרדיווסקולרית, אוטם לב, ושבץ) זוהה לפי מרשמים שוודים, של אשפוז ושל דיווח סיבת מוות.לא נכללו כתקופות סיכון, 3 חודשים ראשונים לאחר אירועי דמם מז’ורי או ניתוח.
עליה בשיעורי אירוע מוחי המורגי עומדת בבסיס העלייה החדה בהיקף אירועים מוחיים בארצות הברית (JAMA Neurology)
השיעור המתוקן לגיל של אירועים מוחיים בארצות הברית ירד בין השנים 1990 עד 2019, בעוד שהשיעורים האבסולוטיים של היארעות, הימצאות, תמותה ושנות חיים מתוקנת למוגבלות עלו במהלך שלושת העשורים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מניתוח הנתונים עולה כי חלה עליה משמעותית בשיעורי אירוע מוחי המורגי וזינוק בשיעור אירועים מוחיים במבוגרים […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!