השימוש במדד מסת הגוף (BMI או Body Mass Index) לזיהוי עודף משקל גוף, אינו מזהה למעלה מרבע מהילדים עם אחוז שומן גבוה, שלמעשה, סובלים מהשמנת-יתר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש יוני בכתב העת Pediatric Obesity.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מדד מסת הגוף משמש בפועל למרות מגבלות אינהרנטיות וחוסר יכולת להבחין בין מסת גוף רזה ושמן, התורמים שניהם למדד מסת הגוף. למרות הבדלים במוצא ובגזע במדדי השמנה, ההמלצות של מספר איגודים, כולל ה-American Academy of Pediatrics, תומכות בשימוש ב-BMI מותאם לגיל עם ערכי ייחוס לאבחנת השמנה בילדים.
במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את התוקף של מדד מסת גוף לזיהוי השמנת-יתר בילדים ומתבגרים עד גיל 18 שנים, כאשר לוקחים בחשבון כי BMI אינו משמש לאבחנה של השמנת-יתר בילדים מתחת לגיל שנתיים.
החוקרים ערכו מטה-אנליזה שכללה 37 מחקרים עם כ-53,000 ילדים בגילאי 4-18 שנים. הם מצאו כי למדד מסת הגוף ספציפיות גבוהה, אך רגישות מתונה, בזיהוי השמנת-יתר בילדים.
מהנתונים עולה כי לערכי הסף המקובלים להשמנה רגישות של 0.73 לזיהוי השמנה וסגוליות של 0.93. למדד רגישות נמוכה יותר בבנים (0.67) בהשוואה לבנות (0.71).
מתוצאות 37 המחקרים, המצביעים על רגישות של 73%, עולה כי למעלה מרבע מהילדים אינם מסווגים כשמנים לפי מדדי BMI, למרות שבפועל סובלים המשמנת-יתר.
לאור האמור, החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים בילדים ולפתח ערכי ייחוס למדדים מקובלים אחרים, דוגמת עובי קפל עור ו-DEXA (Dual Energy X-ray Absorptiometry) ולבחון את יכולתם לנבא סיבוכים על-רקע השמנת-יתר.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!