הצהרה סופית מטעם ה-USPSTF (US Preventive Services Task Force) קבעה כי יש עדויות לא-מספקות בכדי לקבוע את המאזן של התועלת והנזקים של בדיקות סקר לפרפור פרוזדורים על-בסיס תרשים אק”ג במבוגרים ללא-תסמינים. המומחים קובעים כי העדויות לוקות בחסר וכי לא ניתן לקבוע את המאזן בין התועלת והנזקים.

ההמלצה מבוססת על סקירה מפורטת שהשלים צוות משימה אודות העדויות בנושא בדיקות בדיקות סקר לפרפור פרוזדורים לא-מאובחן והתועלת והנזקים של טיפול למניעת אירועים מוחיים.

מטרת המומחים הייתה להשלים סקירה של העדויות בנושא בדיקות סקר לפרפור פרוזדורים, שאינו על-רקע מחלת מסתם, על-בסיס תרשים אק”ג וטיפול למניעת אירועים מוחיים במבוגרים ללא-תסמינים בגילאי 65 שנים ומעלה. לצורך כך, הם השלימו חיפוש במאגרי MEDLINE, Cochrane Library ומחקרים שנרשמו עד מאי 2017. הם התמקדו במחקרים קליניים אקראיים, מחקרי עוקבה פרוספקטיביים להערכת שיעור מקרי פרפור פרוזדורים או נזקי בדיקות סקר וסקירה שיטתית להערכת טיפול למניעת אירועים מוחיים.

התוצא העיקרי של המחקר היה זיהוי פרפור פרוזדורים שלא אובחן קודם לכן, תמותה, אירועים מוחיים, תחלואה על-רקע אירועים מוחיים ונזקי בדיקות סקר.

הסקירה כללה 17 מחקרים (135,300 משתתפים). לא זוהו מחקרים להערכת בדיקות סקר בהשוואה לאי-בדיקות סקר ודגש על תוצאות רפואיות. בדיקות סקר שיטתיות על-בסיס תרשים אק”ג זיהו יותר מקרים חדשים של פרפור פרוזדורים, בהשוואה לאי-ביצוע בדיקות סקר (עליה אבסולוטית מ-0.6% ל-2.8% לאורך 12 חודשים; 2 מחקרים אקראיים ומבוקרים, 15,803 משתתפים), אך גישה שיטתית על-בסיס תרשים אק”ג לא זיהתה יותר מקרים מגישה המבוססת על מישוש דופק (שני מחקרים אקראיים ומבוקרים, 17,803 משתתפים).

באשר לנזקים אפשריים, לא זוהו מחקרים שהשוו בין בדיקות סקר לאי-בדיקות סקר. טיפול בקומדין (בממוצע, 1.5 שנים), לווה בסיכון מופחת לאירוע מוחי איסכמי (סיכון יחסי של 0.32) ותמותה מכל-סיבה (סיכון יחסי של 0.68) ועם סיכון מוגבר לדימומים (5 מחקרים, 2,415 משתתפים).

המשתתפים במחקרים להערכת טיפול לא זוהו בבדיקות סקר ומרביתם סבלו מפרפור פרוזדורים קבוע וארוך-טווח. מטה-אנליזה דיווחה כי נוגדי-קרישה פומיים חדשים לוו בסיכון מופחת משמעותית לתוצאה משולב של אירוע מוחי ותסחיף סיסטמי (יחסי סיכויים מתוקנים בהשוואה לפלסבו או קבוצת ביקורת שנעו בין 0.32-0.44); הסיכון לדימומים היה מוגבר (יחסי סיכויים מתוקנים של 1.4-2.2), אך רווחי בר-סמך היו רחבים וההבדלים בין הקבוצות לא היו מובהקים סטטיסטית.

המומחים קובעים כי למרות שבדיקת סקר על-בסיס תרשים אק”ג אשויה לזהות מקרים שלא אובחנו קודם לכן של פרפור פרוזדורים, לא הוכח כי גישה זו מובילה לזיהוי מספר גדול יותר של מקרים, בהשוואה לבדיקות סקר המתמקדות במישוש דופק. הטיפול לפרפור פרוזדורים הפחית את הסיכון לאירועים מוחיים ותמותה מכל-סיבה ולווה בעליה  בסיכון לדימומים, אך מחקרים לא בחנו אם טיפול במבוגרים ללא-תסמינים שזוהו בעקבות בדיקות סקר הוביל לתוצאות רפואיות טובות יותר, בהשוואה לטיפול לאחר זיהוי בעקבות טיפול סטנדרטי או לאחר התפתחות תסמינים.

JAMA. Published online August 7, 2018.

לידיעה במדסקייפ