במאמר שפורסם במהלך חודש אפריל בכתב העת Journal of the American College of Cardiology סוקרים מומחים את הנתונים העדכניים וכותבים כי אלו מספקים הזדמנות מצוינת לפיתוח גישות טיפול חדשות המכוונות למיקרוביום של מערכת העיכול למניעה וטיפול במחלות לב וכלי דם.

בעוד שמחקרים קודמים התמקדו באופן בו אורגניזמים ספציפיים מעורבים במחלות, כעת מתחילים להבין כי החשיבות הרבה יותר היא למאזן של המערכת בגוף, אשר יוצר את הסביבה המגנה או מעודדת מחלות לב וכלי דם מסוימות. לאור זאת, גישה הוליסטית יותר התפתחה ומבוססת על האופן בו חיידקי המעי יכולים לייצר מטבוליטים מחומרי תזונה וכיצד אלו עשויים להשפיע על איברים שונים בגוף האדם.

עד כה, מחקרים להערכת ההשפעות של דיאטות שונות על המיקרוביום הצביעו על תוצאות סותרות. אין ספק כי דפוסי התזונה מהווים את החשיפה הסביבתית הגדולה ביותר לחיידקי המעי ולכן שינוי התזונה עשוי לשחק תפקיד מסוים בעיצוב מחדש של המיקרוביום והמצב הבריאותי בכללותו. עם זאת, עיקרון סיווג מוצרי מזון או דיאטות כטובות או רעות מבחינה בריאותית הוא מיושן במידה מסוימת, שכן תלוי ברובו באופן בו מעכלים את חומרי התזונה והאינטראקציה שלהם עם חיידקי המעי.

בנבדקים שונים ייתכנו הבדלים גדולים מאוד בהרכב החיידקים במעי, ולכן אותם מוצרי מזון עשויים להיות בעלות השפעות קצרות-טווח או ארוכות-טווח באנשים שונים. הדבר מורכב עוד יותר לאור העובדה שלכל אדם תגובה פיזיולוגית ייחודית לחומרי תזונה ומטבוליטים, אשר אינה תלויה במיקרוביום.

המומחים מאמינים כי זהו ההסבר האפשרי לכך שמחקרים רבים דיווחו על תוצאות סותרות הם לא לקחו בחשבון את השונות בין בני אדם התלויה בתפקוד החיידקים במעי. גישות מבטיחות יותר יכלול התערבות תזונתית מותאמת אישית, מתן פרוביוטי או פרביוטי, או מעכבים של המיקרוביום המכוונים למסלולים שיזהו, דוגמת מסלול ייצור TMAO (Trimethylamine N-Oxide).

בסקירה כותבים המומחים כי תכשירים המכוונים כנגד מסלול TMAO עשויים להיות בעלות השפעות תרפואיטיות רבות, כולל הפחתת הידרדרות תפקוד כלייתי, התקדמות אי-ספיקת כליות ואירועים חריגים באוכלוסיות שונות בסיכון גבוה (סוכרת מסוג 2, מחלת כליות כרונית ואי-ספיקת לב). עם זאת, דרושים מחקרים נוספים לאישור גישת הטיפול החדשה.

עוד מציינים הכותבים כי דרושים נתונים נוספים בכדי לקבוע אם המלצות תזונתיות לעידוד בריאות קרדיווסקולארית עשויות להשפיע לטובה על מיקרוביום בכללותו, או מסלול TMAO באופן ספציפי.

הכותבים מדווחים כי מעכב TMA Lyase, 3,3-dimethyl-1-butanol, הוכח כתכשיר העשוי להפחית ייצור TMA/TMAO, ללא פגיעה ביכולת ההישרדות של תא המיקרוביום ולווה בהפחתת נטל טרשת עורקים, הפחתת ייצור תאי קצף מקרופאגים והפחתת התקדמות מחלה כלייתית-לבבית.

זיהוי בעתיד של מטבוליטים המיוצרים ע”י המיקרוביום ובחינת הקשר הסיבתי עם מחלות לבביות ומטבוליות עשוי לספק הזדמנות לפתח טיפולים חדשים לשיפור הבריאות הקרדיווסקולארית.

J Am Coll Cardiol. Published online April 22, 2019

לידיעה במדסקייפ