זיהום אוויר גורם לשינוי בביומרקרים קרדיומטבולים (Circulation)

מאת ד”ר אלינור מוסרי בריסקין

סטודנטים סינים בריאים חוו תופעות קרדיומטבוליות בתגובה לחשיפה לרמה גבוהה של זיהום אוויר תוך מבני. כך על פי מחקר אקראי מוצלב, שהתפרסם ב- 14 באוגוסט 2017 בעיתון Circulation.

מחקרים אפידמיולוגים קודמים הראו כי חשיפת לאוויר עם ריכוז גבוה של חלקיקים קטנים, בעיקר PM (particulate matter) הקטנים מ 2.5µm (PM2.5) קשור ביתר לחץ דם, מחלה קורונרית, שבץ, וסכרת סוג 2, אך המנגנון לא היה ידוע.

במחקר RCT מוצלב זה גויסו סטודנטים אשר מתגוררים במעונות בהם העישון אסור, באוניברסיטת Fudan אשר בשנגחאי, בה רמת ה- PM2.5 היא פי 4-5 מרמתו בערי ארה”ב. המחקר נערך במהלך חודשים נובמבר ודצמבר 2015.

המשתתפים הונחו להמנע מבישול בבית או ניקוי הבית, והונחו להישאר במעונות ככל שניתן במהלך שתי תקופות של 9 ימים רצופים אשר ביניהן הפרידו 12 יום “washout“. במהלך התקופה “הנקייה”, הונחו מטהרי אוויר בכל חדר במעונות במשך 9 ימים, ובמהלך התקופה “המזוהמת” של 9 ימים הונח מטהר אוויר דמה בכל חדר.

החוקרים בדקו את רמת ה PM2.5 באוויר חדרי המעונות ובאוויר הסמוך למעונות. בסוף המחקר נלקחו בדיקות דם מהמשתתפים, ונבדקו ל- 97 מטבוליטים שונים, וכן נלקחו בדיקות דם ושתן לביומרקרים דלקתיים ומדדי סטרס חמצוני. כמו כן נמדד לחץ הדם של המשתתפים.

55 משתתפים הוכללו במחקר, מתוכם 28 גברים ו 27 נשים, עם גיל ממוצע של 20, BMI ממוצע של 21ק”ג/מ2 ולחץ דם ממוצע של 106/86.

ערך ה PM2.5 הממוצע מחוץ למעונות היה 101µm3. בתוך המעונות רמת ה PM2.5 היתה 46.8 µm3 בנוכחות מטהר דמה, ולאחר 9 ימים של טיהור אוויר מהחלקיקים הקטנים הערך צנח ל 8.6 PM2.5. החשיפה האישית הממוצעת של הסטודנטים לזיהום האוויר היתה 24.3 µm3 במהלך תקופת טיהור האוויר, ו 53.1 µm3 במהלך תקופת טיהור הדמה.

אנליזת המטבוליטים הראתה כי בעת חשיפה גבוהה יותר ל PM2.5 היתה עליה מובהקת סטטיסטית ברמת הגלוקוקורטיקואידים (קורטיזול וקורטיזון) והקטכולאמינים (אפינפרין ונוראפינפרין). נצפו גם שינויים ברמת הגלוקוז, ברמה של 10 חומצות האמינו, חומצות שומן וליפידים בדם. כמו כן היתה עליה מובהקת סטטיסטית בלחץ הדם, תנגודת לאינסולין, ומרקרים של נזק חימצוני ומדדי דלקת בקרב המשתתפים בזמן החשיפה לערכים גבוהים של PM2.5, לעומת התקופה בה החשיפה היתה פחותה.

מחקר זה מציע כי חשיפה לחלקיקי PM2.5 גורמת לשינויים מטבולים אשר מביאים להפעלת צירים הורמונלים כמו היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל, והמערכת הסימפטטית, אשר מעלה את הסיכון הקרדיווסקולרי וקשורה בתוצאים בריאותיים שליליים. המחקר גם מוכיח כי טיהור האוויר על ידי פילטר יעיל יכול להביא לירידה בערכים אלה ועשוי להשפיע לטובה על התוצאים הבריאותיים.

ה- WHO בהמלצותיו לגבי זיהום אוויר המליץ על ערך PM2.5 קטן מ 10 µm3. בערי סין רמת ה PM2.5 יכול להגיע ל-500 ואף ל 1000 µm3, פי 10-20 מאירועי זיהום האוויר הכבדים ביותר בארה”ב בשנים האחרונות.

החוקרים מסכמים כי יש צורך ברגולציה חמורה של נושא זיהום האוויר על מנת להגן על התושבים בארה”ב, אירופה ובכל יתר ארצות העולם.

Particulate Matter Exposure and Stress Hormone Levels. Circulation, August 14 2017.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש תועלת לגישה פולשנית לטיפול בחולים שבריריים עם NSTEMI? (מתוך JAMA Netw Open)

    האם יש תועלת לגישה פולשנית לטיפול בחולים שבריריים עם NSTEMI? (מתוך JAMA Netw Open)

    בחולים שבריריים עם אבחנה של אוטם לבבי מסוג NSTEMI (או Non-ST-Elevation Myocardial Infarction) גישה פולשנית ראשונית עשויה להיות מלווה בנזק מוקדם עם תועלת מאוחרת ובסופו של דבר בעלת השפעה ניטרלית על הישרדות החולים לאחר שלוש שנים, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר MOSCA-FRAIL נערך ב-13 בתי חולים בספרד וכלל […]

  • מבחן מאמץ לב-ריאה מסייע בהערכת ליקוי תפקודי בחולים עם עמילואידוזיס טרנסתירטין (JAMA Cardiol)

    מבחן מאמץ לב-ריאה מסייע בהערכת ליקוי תפקודי בחולים עם עמילואידוזיס טרנסתירטין (JAMA Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולה כי מבחן מאמץ לב-ריאה עשוי לסייע בהערכת הדפוסים הייחודיים של ליקוי תפקודי בחולים עם עמילואידוזיס טרנסתירטין ATTR (או Amyloidosis Transthyretin), מחלה רב-מערכתית, מסכנת-חיים, הנובעת משקיעת סיבי עמילואיד טרנסתירטין. מבחן מאמץ לב-ריאה הינו מדד הזהב להערכת מנגנונים בבסיס אי-סבילות למאמצים בחולי אי-ספיקת לב ומדדים ממבחן זה עשויים לשמש […]

  • הפחתת צריכת אלכוהול מלווה בירידה בהיקף אירועים קרדיווסקולאריים (JAMA Netw Open)

    הפחתת צריכת אלכוהול מלווה בירידה בהיקף אירועים קרדיווסקולאריים (JAMA Netw Open)

    בקרב אלו הצורכים אלכוהול בכמות רבה, הפחתת צריכת אלכוהול להיקף קל עד מתון מלווה בירידה של 23% בסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כך עולה ממחקר עוקבה גדול שתוצאותיו פורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 21,011 מבוגרים ממאגר Korean National Health Insurance Service-Health Screening Database עם צריכת אלכוהול רבה בתחילת הדרך (90.39% […]

  • התועלת של אנטרסטו בטיפול בחולים מאושפזים עם החמרת אי-ספיקת לב (J Am Coll Cardiol)

    התועלת של אנטרסטו בטיפול בחולים מאושפזים עם החמרת אי-ספיקת לב (J Am Coll Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות בתועלת של טיפול ב-Sacubitril/Valsartan (אנטרסטו) בחולים מאושפזים בשל החמרת אי-ספיקת לב. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים אודות היעילות והבטיחות של טיפול באנטרסטו בחולים מאושפזים עם אי-ספיקת לב לאורך ספקטרום מקטע הפליטה של חדר שמאל. הם […]

  • טיפול ב-Icosapent Ethyl מפחית רמות Liporprotein (a) וסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים (J Am Coll Cardiol)

    טיפול ב-Icosapent Ethyl מפחית רמות Liporprotein (a) וסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים (J Am Coll Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ריכוזי Lp(a) (או Lipoprotein (a)) מנבאים את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בחולים עם רמות טריגליצרידים גבוהות במהלך טיפול בסטטינים. חשוב מכך, טיפול ב-Icosapent Ethyl (וסקפה) הפחית את הסיכון לסיבוכים אלו לאורך טווח רחב של רמות […]

  • טכיקרדיה פרוקסיזמלית על-חדרית (JAMA,CME)

    טכיקרדיה פרוקסיזמלית על-חדרית (JAMA,CME)

    טכיקרדיה פּרוקסיזמלית על-חדרית (Paroxysmal Supra-Ventricular Tachycardia) כוללת בתוכה טָכיאריתְמיוֹת (Tachyarrhythmia ) שמקורן החשמלי הוא דרך צומת הפרוזדור והחדר (atrio-ventricular junction, ובקיצור AV junction) וטָכיאריתְמיוֹת שעוברות דרך צומת זה, עם קצב לב העולה על 100/דקה. תת-סוגים של הפרעת קצב זו כוללים AV Nodal Reentrant Tachycardia (ובקיצור AVNRT),AV Reentrant Tachycardia (AVRT) וטכיקרדיה עלייתית מוקדית (Focal Atrial Tachycardia). מאמר זה, מתוך ה-JAMA, מתעמק באפידמיולוגיה, בפתופיזיולוגיה, באבחון, ובאסטרטגיות טיפול.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה