רק שנים ספורות חלפו מאז שעיקר העיסוק בפיאוכרומוציטומה נסב על איתור מוצלח של המחלה, שימוש מושכל בכלים המעבדתיים וההדמיתיים הנכונים ביותר לצורך זה, הכנת טובה של החולה לניתוח, ניתוח טוב בלא התקפים מסכני חיים של לחץ דם גבוה במהלכו והשגחה ראויה בתקופה הראשונה שלאחר הניתוח: הימנעות מנפילת יתר של לחץ הדם בתקופה המיידית, עוד באשפוז, ומעקב מוגבל, בהמשך, על מנת לוודא שהניתוח אכן פטר את החולה מהמחלה. אם הכל הלך למישרין, ניתן היה להיאנח לרווחה ולעבור לעניינים אחרים.
האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)
במאמר שפורסם בכתב העת The American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אבחנה של אכלזיה סיכון מוגבר לאבחנה של ממאירות של הוושט. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אכלזיה הינה גורם סיכון אפשרי לסרטן הוושט; עם זאת, אין מחקרים להערכת הסיכון לממאירות זו במטופלים עם אכלזיה. מטרתם כעת […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!