במהלך הרצאה שניתנה מסגרת כנס מטעם ה-American College of Physicians טוענים מומחים לשינה כי רופאים ראשונים לעיתים קרובות אינם מזהים ואינם מבנים היטב את האבחנה של אינסומניה כרונית ולעיתים קרובות מדי, הם בוחרים בתרופות, אשר עם שימוש ממושך עלולות להוביל למעגל בעייתי.
עם זאת, תרופות בלבד לא צפויות להיות יעילות ללא שינוי התנהגותי והן מלוות בתופעות לוואי אפשריות. תרופות מרשם לרוב אינן מטפלות בגורם לאינסומניה, אלא רק בתסמינים.
המומחה לשינה מסביר כי במהלך 15 השנים האחרונות בהן עסק ברפואת שינה, הוא טיפול רק בקומץ קטן של חולים בטיפול תרופתי ארוך-טווח. לדבריו, טיפול תרופתי משמש רק כאשר אמצעים שמרניים כשלו או במטרה לסייע לחולים להתחיל בביצוע השינויים ההתנהגותיים.
על רופאים לשאול את המטופלים אודות השעה המאוחרת ביותר בה הם יכולים להתעורר בכדי להגיע לבית הספר, לעבודה וכדומה. במידה ומדובר בשעה 6 בבוקר, אזי המטרה היא להזיז את שעת השינה ל-10-11 בלילה. עם זאת, במידה והמטופל אינו יכול לישון עד 12:30 בלילה, יש להזיז את שעת השינה לשעה זו.
למרות שחלון של 5.5 שעות אינו אידיאלי, עדיף להיכנס למיטה כאשר מוכנים לישון. מנקודה זו, יש לנסות להזיז את שעת השינה של החולה לאחור בקצב של 15 דקות כל שבוע, כאשר הם מלמדים אותם לישון מוקדם יותר.
גישה זו צפויה להצליח במרבית המטופלים ואינה דורשת כל טיפול תרופתי. ניתן גם להשיג זאת עם ביקור אחד או שניים במרפאה, ולכן לא מדובר בניצול משאבים משמעותי.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוא ללא ספק הכלי הטוב ביותר לטיפול באינסומניה כרונית ומומלץ כטיפול קו-ראשון בכל ההנחיות בנושא. עם זאת, מרבית התכניות כוללות 4-8 מפגשים עם מטפל שינה ולרוב אינם כלולים בתכניות הביטוח. בנוסף, מספר המומחים לאינסומניה אינם עומד בדרישות.
תכניות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בפלטפורמה של מכשירים ניידים הן יעילות מאוד. חלק גדול מהתכניות הן ללא עלות וכולן נוחות לשימוש. חלק מהמטופלים בוחרים ב-Sleepio, אך ישנן תכניות רבות אחרות שנמצאו יעילות.
במידה וחייבים לפנות לטיפול תרופתי, כדאי לנסות תכשיר פשוט דוגמת מלטונין. כמו כן, אור בהיר במהלך היום, תנועה במהלך היום ואור מעומעם קרוב לשעת השינה חשובים במיוחד עבור קשישים.
המומחים יוצאים גם כנגד השימוש ב-Trazodone, נוגד-דיכאון המשמש לעיתים קרובות מעבר להתוויות המאושרות כטיפול לאינסומניה. הם מדגישים כי לטיפול אין השפעה בשליש מהחולים ובשליש נוסף יש תופעות לוואי שאינן מתקבלות על הדעת. לכן, התכשיר אינו יעיל בשני-שליש מהחולים. בנוסף, קיים סיכון לתופעות לוואי כמו זקפה ממושכת וסיכון למחשבות אובדניות.
מתוך כנס ה-ACP
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!