פרופ’ צחי גרוסמן נבחר ליו”ר האיגוד לרפואת ילדים.

בשנים האחרונות כיהן כמזכ”ל האיגוד.
לקראת הכנס השנתי של האיגוד, שיתקיים ביום רביעי השבוע, מבקש פרופ’ גרוסמן להודות יו”ר היוצא, פרופ’ שי אשכנזי, ומוסיף: “שנת 2021 תהיה שנת החיסון כנגד קורונה. נראה שלצד הרצון להתחסן מצד חלק גדול באוכלוסייה, צפויה גם התנגדות לחיסונים החדשים. רופאי הילדים מנוסים יותר מכל מגזר רפואי אחר בהתמודדות עם התופעה הזו.  נפעל לקבלת מעמד מרכזי בהסברה העתידית”
פרופ’ צחי גרוסמן נבחר לכהן כיו”ר החדש של האיגוד לרפואת ילדים.
פרופ’ גרוסמן, בן 62, נשוי לנועה, שופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ואב לארבעה ילדים. מתגורר בתל אביב. בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה, ירושלים, התמחות ברפואת ילדים בבית החולים “הדסה” בתל אביב . היום – רופא ילדים עצמאי במכבי שירותי בריאות בתל אביב, וחבר סגל בכיר בבית הספר לרפואה ע”ש אדלסון, אוניברסיטת אריאל.
פרופ’ גרוסמן היה חבר בוועד חיפ”א בשנים 1996-2000, יו”ר חיפ”א בשנים 2000-2004 ., חבר בוועד האיגוד לרפואת ילדים בשנים 2000-2004, מזכ”ל האיגוד לרפואת ילדים בשנים 2008-2020, חבר בועדת ההתמחות של המועצה המדעית, 2000-2004, חבר המועצה הלאומית לבריאות הילד משנת 2000, חבר בוועדות הבחינות של האיגוד לשלב א ולשלב ב משנת 2008, חבר הועד המנהל של “גושן”, העמותה לבריאות ורוווחת הילד בקהילה, משנת 2014, חבר המועצה לגיל הרך משנת 2018.
יחד עם פרופ’ גרוסמן, נבחר גם ועד חדש לאיגוד, הכולל את פרופ’ אביב גולדברט, פרופ’ יעקב ברקון, ד”ר גילת לבני וד”ר יעקב שכטר.
לקראת פתיחת הכנס השנתי השל האיגוד לרפואת ילדים, ביום רביעי השבוע, מציב פרופ’ גרוסמן את היעדים העתידיים הניצבים בפני האיגוד:
– חיזוק מעמדו של האיגוד הישראלי לרפואת ילדים כגוף קובע מדיניות בכל הקשור לבריאות ילדים במדינת ישראל. האיגוד יפעל להשמיע את קולם של רופאי הילדים בכל נושא ובכל זירה שהם בעלי משמעות לבריאותם של ילדי ישראל.
– מדינת ישראל נכנסת לשנת 2021 שנת החיסון כנגד קורונה. נראה שלצד הרצון להתחסן מצד חלק גדול באוכלוסייה, צפויה גם התנגדות לחיסונים החדשים, ומי אם לא רופאי הילדים מנוסים יותר מכל מגזר רפואי אחר בהתמודדות עם התופעה הזו. האיגוד יפעל לקבלת מעמד מרכזי בהסברה העתידית לאור הניסיון העשיר של רופאי הילדים במישור הזה.
– האיגוד יפעל נמרצות להשגת תקנים נוספים למחלקות הילדים לנוכח מגמת קיצור התורנויות וחיזוק מחלקות הילדים בפריפריה.
– עולם ההתמחות עובר מהפיכה: האיגוד ישאף להטמיע התמחות מבוססת תוצאים ברפואת ילדים. במקביל לכך, החינוך online ,שקפץ קפיצה אדירה בתקופת הקורונה, יישאר איתנו ויהווה נדבך חשוב להעברת תכנים. האיגוד יפעל להשתלב במגמה זו.
– האיגוד יפעל מול קופות החולים למימון תקנים שיאפשרו הכוונת יותר מתמחים לרוטציה בקהילה.
– האיגוד ימשיך את העשייה המבורכת של כתיבת קוים מנחים וניירות עמדה בנושאים חשובים לקידום איכות רפואת הילדים בישראל
– האיגוד יפעל לפיתוח שיתופי פעולה וסינרגיזם בין רופאי בתי חולים ורופאי קהילה לטובת רפואת ילדים איכותית וכוללנית.
עם כניסתו לתפקיד, בקש פרופ’ גרוסמן להודות לפרופ’ שי אשכנזי, יו”ר האיגוד היוצא, על 4 שנים של עבודה ביחד לקידום רפואת הילדים בישראל. 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • קוורנומות (מלפורמציה קוורנומית) של מערכת העצבים המרכזית; ד

    קוורנומות (מלפורמציה קוורנומית) של מערכת העצבים המרכזית; ד"ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא מתוך NEJM

    מאמר סקירה שפורסם לאחרונה ב-New England Journal of Medicine עסק במלפורמציות נקבוביות (קוורנוטיות) מוחיות, המוכרות בשם הרפואי  “קוורנומות”, שהן צבר כלי דם פגומים בצורת חלל ספוגי צפוף. חלל זה נעדר רקמת מוח ועשוי להמצא גם בעמוד השדרה. שכיחות קוורנומות באוכלוסיה הינה 0.5 אחוז. סימפטומים הביטוי הקליני הינו וריאבילי. בחלק ניכר מהמקרים מדובר בממצא אקראי בהדמיה […]

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    תפיסה של בדידות במהלך הילדות שהוערכה באופן סובייקטיבי ורטרוספקטיבי על ידי מטופלים קשורה לסיכון מוגבר ביותר מפי שניים לאירוע ראשון של פסיכוזה, כך עולה ממחקר שהוצג בקונגרס האיגוד הפסיכיאטרי האירופי

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מחקר ראשון להערכת טיפול CAR-T בילדים עם לופוס (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מחקר ראשון להערכת טיפול CAR-T בילדים עם לופוס (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר מחקר ראשון להערכת טיפול CAR-T (או Chimeric Antigen Receptor T-cell) בילדים עם אבחנה של SLE (או Systemic Lupus Erythematosus). מחקר REACT-01 (או Reversing Autoimmunity through Cell Therapy) יהיה בהובלת מומחים מסיאטל וצפוי להתחיל בקיץ הקרוב. התקווה היא כי הטיפול יאפשר להגדיל את מספר החולים הצעירים עם […]

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • פעילות גופנית והשפעותיה על בריאות נפשית בילדים ומתבגרים עם הפרעה נוירו-התפתחותית (JAMA PEDIATRICS)

    פעילות גופנית והשפעותיה על בריאות נפשית בילדים ומתבגרים עם הפרעה נוירו-התפתחותית (JAMA PEDIATRICS)

    מטה אנליזה וסקירה סיסטמתית (מחקר משולב) שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, עסקה בבריאותם הנפשית של ילדים ובני נוער עם פגיעה נוירולוגית-התפתחותית, על מנת לבחון את הקשר בין פעילות גופנית לפרמטרים של בריאות נפשית: תפקוד קוגניטיבי, בריאות נפשית-פסיכולוגית, הכללת והפנמת בעיות. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

  • דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

    דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

    חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה