מומחי ה-CDC משיבים לשאלות נפוצות בנושא COVID-19 (מתוך אתר מדסקייפ)

קורונה

לצד ההתפתחויות היומיות ואי הודאות הניכרת סביב COVID-19, ישנן שאלות רבות אודות בדיקות לנוכחות הנגיף וטיפול במקרים חיוביים. במטרה לסייע במתן מענה לשאלות אלו, מומחים פרופ’ ג’י באטלר, סגן מנהל תחום מחלות זיהומיות ב-CDC (Centers for Disease Control and Prevention) ישב עם עורך עיתון JAMA לדון בנתונים העדכניים אודות COVID-19 ולהציג את ההנחיות של הסוכנות.

מהי הבדיקה המשמשת לזיהוי COVID-19?

בארצות הברית, הבדיקה הזמינה והנפוצה ביותר הינה בדיקת RT-PCR, אשר במהלך השבועות האחרונים הפכה זמינה במעבדות רבות ברחבי המדינה. כיום, הבדיקה זמינה בכל המדינות בארצות הברית. לאחרונה, מספר מעבדות מסחריות הצטרפו ויכולות להשלים את הבדיקה. בנוסף, ישנם מספר מרכזים אקדמיים היכולים להשלים את הבדיקה על פלטפורמת PCR מעט שונה.

עד כמה הבדיקה מדויקת?

בדיקת PCR הינה מדד הזהב לבדיקת COVID-19 וניתן לקבוע כי הסיכוי לזהות זיהום או זיהום קודם הוא גבוה מאוד. עם זאת, הנתונים אודות רגישות הבדיקה מוגבלים.

באיזו נקודה אדם עם נגיף קורונה נמצא חיובי בבדיקה?

לא ידוע באיזה שלב בדיוק אדם הופך חיובי בבדיקה. ההנחה היא כי בנוכחות בדיקה חיובית סביר יותר כי האדם מדבק ומהנתונים עולה כי רמת ההדבקה היא הגדולה ביותר לאחר הופעת התסמינים. יש לפחות דיווחים אנקדוטאליים לפיהם תתכן הדבקה עוד טרם הופעת התסמינים, אך הנתונים בנושא מוגבלים מאוד.

מי צריך להשלים את הבדיקה?

המוקד צריך להיות אנשים עם תסמינים ועדות לזיהום בדרכי נשימה. אלו החוששים מפני הנגיף ומעוניינים בבדיקה אינם מהווים את אוכלוסיית היעד.

האם אדם שנדבק בעבר ונמצא שלילי בבדיקה עדיין מפיץ את הנגיף?

ב-CDC בוחנים כעת את הקשר בין תוצאה שלילית בבדיקת PCR ובין העומס הנגיפי. יש מצבים בהם אדם נמצא שלילי פעמיים בבדיקה לנגיף, אך בבדיקה שלישית הודגמה תוצאה חיובית-חלשה. לא ברור אם אנשים אלו אכן מדבקים.

האם יש אספקה מספקת לבדיקות בארצות הברית?

ב-CDC התייחסו לסוגיית האספקה ע”י הרחבת מספר פלטפורמות PCR עליהן מבוצעות הבדיקות לנגיף. הרחבת הפלטפורמות הללו הינה אחת הדרכים להרחבת היקף הבדיקות ומתן אפשרות למעבדות שונות ומרכזים אקדמיים להשלים את הבדיקות.

באיזה שלב אדם הנמצא חיובי בבדיקה יכול לשוב לעבודה?

ה-CDC עדיין בוחנים את הנושא ואת הנתונים בנושא. ההמלצה הנוכחית הינה כי אדם יכול לשוב לעבודה לאחר שתי תוצאות שליליות במרווח של לפחות 24 שבועות, לאחר היעלמות התסמינים. ה-CDC עדיין לא קבע רשמית את מסגרת הזמן המדויקת, אך שוקלים בידוד של לפחות 14 ימים.

האם אדם יכול להידבק בנגיף בשנית?

לא ידוע על חסינות ארוכת-טווח לאחר חשיפה וזיהום. חוקרים יודעים כי באלו עם COVID-19 ישנה תגובת נוגדנים, אך לא ידוע אם אלו מספקים הגנה או לא.

מה העדכון האחרון בנוגע לטיפולים כנגד הנגיף החדש?

בסין ובארצות הברית נערכים כיום מספר מחקרים להערכת טיפולים אפשריים כנגד COVID-19. אחת התרופות המועמדות הינה Remdesivir, תכשיר אנטי-ויראלי רחב טווח אשר פותח לטיפול כנגד אבולה. בנוסף, מנהל המזון והתרופות האמריקאי בוחן את השימוש האפשרי בנוגדנים חד-שבטיים לטיפול ב-COVID-19.

האם יש הנחיה ספציפית לאנשי צוות רפואי אודות COVID-19?

אנשי צוות רפואי מצויים בסיכון הרבה יותר גבוה להיחשף או לחשוף אחרים המצויים בסיכון גבוה לזיהום חמור. לכן, במקרה בו איש צוות רפואי נדבק ומחלים, עדיין חשוב לנקוט אמצעי זהירות נוספים בעת חזרה לעבודה, דוגמת הקפדה על שימוש במסכה.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

  • חיסון כנגד קורונה אינו מעלה את הסיכון לדחיית שתל קרנית (Am J Ophthalmol)

    חיסון כנגד קורונה אינו מעלה את הסיכון לדחיית שתל קרנית (Am J Ophthalmol)

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Ophthalmology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אין עדות לקשר בין חיסונים כנגד קורונה ובין הסיכון לדחיית שתל קרנית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנם דיווחים אנקדוטיים אודות מקרים של דחיית שתל לאחר חיסון כנגד קורונה או זיהומים אחרים, בעקבותיהם עלה חשש כי גירוי מערכת […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה