בהשוואה לניתוח ציטו-רדוקטיבי בלבד, משלב ניתוח ציטו-רדוקטיבי עם HIPEC (hyperthermic intraperitoneal chemotherapy) הוביל לשיפור ההישרדות הכוללת וההישרדות ללא-הישנות של חולים עם סרטן קיבה וגרורות פריטונאליות, זאת ללא עליה בתחלואה או בתמותה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לניתוח ציטו-רדוקטיבי תוצאות מבטיחות, אך ההשפעה של HIPEC עדיין שנויה במחלוקת. כעת הם ביקשו להשוות את התוצאות של ניתוח ציטו-רדוקטיבי בלבד לעומת משלב ניתוח עם HIPEC בחולים עם סרטן קיבה וגרורות לפריטונאום.
ממאגרים פרוספקטיביים זיהו החוקרים 277 חולים עם סרטן קיבה וגרורות לפריטונאום, אשר השלימו ניתוח ציטו-רדוקטיבי מלא במטרת ריפוי (ללא שארית קשריות בגודל מעל 2.5 מ”מ) ב-19 מרכזים בצרפת בין 1989-2014. מבין אלו, 180 חולים השלימו ניתוח עם HIPEC ו-97 השלימו ניתוח בלבד. נטל הגידול נקבע על-בסיס מדד Peritoneal Cancer Index וניתוח סטטיסטי שימש להערכת ההשפעה של HIPEC ולקחת בחשבון ערפלנים אפשריים.
החוקרים מדווחים כי במודל IPTW (inverse probability of treatment weighting) הקבוצות הן היו דומות, למעט חציון מדד Peritoneal Cancer Index שנותר גבוה יותר בקבוצת הטיפול המשולב, בהשוואה לניתוח בלבד (6 לעומת 2; p=0.003).
מהממצאים עלה כי משלב ניתוח ציטו-רדוקטיבי עם HIPEC לווה בשיפור ההישרדות הכוללת. לפי מודל IPTW, חציון ההישרדות הכוללת עמד על 18.8 חודשים עם ניתוח בשילוב עם HIPEC לעומת 12.1 חודשים עם ניתוח בלבד (3 שנים: 26.21% לעומת 10.82%, בהתאמה; 5 שנים: 19.87% לעומת 6.43%, בהתאמה) (יחס סיכון מתוקן של 0.60, p=0.005). שיעורי ההישרדות ללא-הישנות עמדו על 20.40% לעומת 5.87% לאחר 3 שנים ועל 17.05% לעומת 3.76% לאחר 5 שנים, בהתאמה (p=0.001).
החוקרים לא זיהו הבדלים בין הקבוצות בשיעורי התמותה לאחר 90 ימים (7.4% לעומת 10.1%, בהתאמה) או בשיעור הסיבוכים המג’וריים (53.7% לעומת 55.3%, בהתאמה).
החוקרים מסכמים וכותבים כי במקרים בהם ניתן להשלים ניתוח ציטו-רדוקטיבי מלא, ניתן לשקול שילוב עם HIPEC בחולים נבחרים עם גרורות מוגבלות לפריטונאום משנית לסרטן קיבה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!