הערכת נזק מוחי ונפח המוח לאחר הרחבת חדרים משנית לדימום בפגים (Journal of Pediatrics) והערות עורך נאונטולוגיה , ד”ר ברזילי

במאמר שפורסם בכתב העת The Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, המספקים עדויות נוספות התומכות בהשפעה החיובית של התערבות מוקדמת בפגים עם הרחבת חדרים לאחר דימום. מהנתונים עלה כי סף גבוה להתערבות לווה בנזק מוחי נרחב יותר ונפח חדרים גדול יותר.

במסגרת מחקר ELVIS (Early vs Late Ventricular Intervention Study) ביקשו החוקרים לערוך השוואה בין התערבות מוקדמת ומאוחרת להרחבת חדרים משנית לדימום ולקבוע את היקף הנזק המוחי ונפח החדרים באמצעות בדיקת MRI מותאמת לגיל במועד.

מדגם המחקר כלל 126 פגים, אשר נולדו לאחר עד 34 שבועות היריון עם אבחנה של הרחבת חדרים לאחר-דימום. המשתתפים חולקו באקראי לקבוצת סף נמוך להתערבות (אינדקס חדרי של מעל אחוזון 97 ורוחב קרן קדמית של מעל 6 מ”מ) או סף גבוה (אינדקס חדרי של מעל אחוזון 97 + 4 מ”מ ורוחב קרן קדמית של מעל 10 מ”מ). ב-88 מהפגים הללו (80%) בהם הושלמה בדיקת ההדמיה, קבעו החוקרים את מדד Kidokoro Global Brain Abnormality Score ואת יחס קרן אוקסיפיטאלית ופרונטאלית.

מדד Kidokoro הכולל ב-44 הפגים בקבוצת סף נמוך להתערבות היה נמוך יותר, בהשוואה ל-44 הפגים בהם נקבע סף גבוה להתערבות (חציון של 8 לעומת 12 נקודות, בהתאמה; p<0.001). בשיעור גבוה יותר של פגים בקבוצת סף נמוך להתערבות תועד מדד תקין או מעט מוגבר, כאשר בקרב פגים בקבוצת סף גבוה תועד שיעור גבוה יותר של מדד מוגבר באופן מתון או מוגבר מאוד (46% לעומת 11% ו-89% לעומת 54%, בהתאמה; p=0.002).

היחס בין הקרן האוקסיפיטאלית והפרונטאלית היה קטן יותר בקבוצת הפגים בסף נמוך להתערבות (חציון של 0.42), בהשוואה לאלו בקבוצת סף גבוה להתערבות (חציון של 0.48; p=0.001). נפחי נוזל השדרה בחדר ניתנים היו לחישוב ב-47 פגים והיו קטנים יותר בקבוצת סף נמוך (p=0.03).

החוקרים מסכמים וכותבים כי בפגים עם הרחבת חדרים לאחר-דימום, הנזק המוחי ונפח החדרים היו נרחבים יותר באלו בקבוצת סף גבוה לעומת סף נמוך. ממצאים אלו תומכים בהשפעות החיוביות של התערבות מוקדמת במקרים של הרחבת חדרים לאחר-דימום.

Journal of Pediatrics, 2019 March 13

הערות עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

ממחקר זה וממחקרים אחרים נראה כי לגישה האגרסיבית יותר בטיפול בהרחבת חדרי המח לאחר דימום ישנם תוצאים טובים יותר. במחקר זה בסף ההתערבות הטיפולית הנמוך יותר הנזק המוחי כפי שנמדד ב-US היה נמוך יותר מאשר בסף הטיפול הגבוה יותר.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו הגיוס למחקר בשלב מוקדם בשל סוגיות הנוגעות לבטיחות ההתערבות, כאשר חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein אמנם הפחית סיכון לסיבוכים משנית למחלה בדרכי נשימה תחתונות על-רקע RSV, אך לווה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקודי התריס בפגים. ד"ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    מנתונים חדשים שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי הנוגדן החד-שבטי Nirsevimab הדגים יעילות של 90% במניעת אשפוז עקב זיהום בנגיף RSV (או Respiratory Syncytial Virus) בתינוקות. ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן התומכות במתן Nirsevimab ביילודים ותינוקות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי RSV הינו הגורם המוביל לאשפוז תינוקות בארצות […]

  • הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בעת מסירת מידע פרוגנוסטי להורים לפגים אודות סיכון לסיבוכים, הורים לפגים שנולדו בשלב מוקדם מאוד עשויים להעדיף הצגת המסרים באופן אופטימי ולא פסימי. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    בנשים לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (תסמונת Asherman Syndrome) שלושה גורמים עשויים לנבא את הסיכוי ללידת חי, כולל שיפור בדימום וסתי, עובי רירית רחם לאחר-ניתוח ועדות להידבקויות חוזרות בדרגה מינימאלית בבדיקת היסטרוסקופיה חוזרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Fertility & Sterility. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון גורמים בלתי-תלויים העשויים להשפיע על סיכויי לידת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה