בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה ייתכן סיכון מוגבר להתפתחות גאוט, כך עולה מנתונים חדשים, שפורסמו במהלך חודש אוגוסט בכתב העת Arthritis and Rheumatology.
כחלק ממחקר עוקבה רטרוספקטיבי, החוקרים מבריטניה בחנו את הנתונים אודות מבוגרים עם אבחנה של דום נשימה חסימתי בשינה בין 1990-2010 (15,879 משתתפים). לשם השוואה, הם יצרו קבוצת ביקורת לאחר התאמה לכל חולה עם דום נשימה חסימתי בשינה עד ארבעה משתתפים ללא הפרעת הנשימה בשינה (63,296 משתתפים) על-בסיס גיל, מין ומרפאה כללית. לאחר מכן, הם בחנו את הסיכון להיארעות גאוט בשתי הקבוצות בנקודות זמן שונות ולפי קטגוריות מדד מסת גוף שונות.
במהלך 5.8 שנות המעקב, 4.9% מהחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה פיתחו גאוט, זאת בהשוואה ל-2.6% מאלו בקבוצת הביקורת. שיעורי ההיארעות ל-1,000 שנות-אדם עמדו על 7.83 ו-4.03, בהתאמה. בסיכומו של דבר, לאחר תקנון למשתנים דוגמת סוכרת, יתר לחץ דם ומחלת לב איסכמית, החוקרים זיהו יחס סיכון מובהק סטטיסטית של 1.42 וציינו כי הסיכון המוגבר הנ”ל תואר בכל קטגוריות מדדי מסת גוף.
החוקרים מצאו כי הסיכון הגבוה ביותר לגאוט תועד -1-2 שנים לאחר אבחנת דום נשימה חסימתי בשינה, ללא תלות במדד מסת הגוף. באופן ספציפי, החוקרים מדווחים כי בחולים עם מדד מסת גוף בטווח התקין, הסיכון הגבוה ביותר להיארעות גאוט תועד 2-5 שנים לאחר אבחנת דום נשימה בשינה והיה גבוה כפליים, בהשוואה לאלו ללא הפרעת הנשימה בשינה (יחס סיכון של 2.02).
על-בסיס ממצאי המחקר הנוכחי, החוקרים כותבים כי הסיכון לגאוט בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה אינו תלוי במדד מסת הגוף וקוראים לרופאים לשקול את אפשרות אבחנת גאוט בחולים עם דום נשימה בשינה, גם בהעדר עדות להשמנה.
Arthritis Rheumatol. Published online August 30, 2018
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!