אונקולוגיה הינו התחום המלווה ברמות הדחק והשחיקה הגבוהות ביותר (מתוך כנס ה-WCLC)

אונקולוגיה הינה אחת ההתמחויות המלחיצות מבין כלל ההתמחויות ברפואה ומבין אנשי צוות רפואי הלוקחים בחלק בטיפול בסרטן, אונקולוגים מצויים בסיכון הגבוה ביותר לשחיקה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך כנס ה-WCLC (World Conference on Lung Cancer).

הדחק באונקולוגיה נובע מאופי המחלה המאיימת. העבודה כוללת מתן בשורות מרות באופן חוזר לחולים מטופלים, עדות למות חולים וכן תגובות חמורות ותופעות לוואי של הטיפולים, טיפול בחולים שמצבם מחמיר מביקור לביקור ועדות לסבל הגופני שלהם. בנוסף, אונקולוגים לעיתים קרובות נדרשים לטפל במצבים מסובכים, העשויים לכלול מפגשים עם חולים ובני משפחה כועסים.

מעבר לקשיים הללו, יש לקחת בחשבון את הדרישה הגוברת למטפלים והמחסור בצוותים רפואיים, כאשר לא נדיר למצוא כי הרופאים לא הצליחו להתפנות לאכול ארוחת צהריים. שילוב גורמים אלו עשוי להוביל לשחיקה, המתוארת לעיתים כתשישות רגשית וגופנית מוחלטת. עוד ייתכנו מרכיבים אחרים, כולל דה-פרסונליזציה ותחושת חוסר שביעות רצון מהעבודה.

בספרות הרפואית אין מידע רב בנושא שחיקת רופאים, אם כי ישנם שני תיאורי מקרים בהם אונקולוגים כתבו על תחושת השחיקה האישית שלהם. לפי ההערכות, שיעורי שחיקה באונקולוגיה נעים בין 35% ל-60%. במדגם אקראי של 1,000 אונקולוגים בארצות הברית עלה כי 56% מהרופאים חוו שחיקה בנקודת מסוימת בקריירה שלהם. שיעורים גבוהים עוד יותר תוארו בסקר שנערך באירופה בשנת 2014, כאשר 70% מהאונקולוגים הצעירים דיווחו על תחושת שחיקה.

מבין אנשי הצוות המטפלים בחולים אונקולוגים, הרופאים האונקולוגים הם בסיכון הכי גבוה. מחקר משנת 2014 מצא כי 38.9% מהאונקולוגים דיווחו על שחיקה, זאת בהשוואה לסביב 20% מהאחיות והעובדים הסוציאליים ו-13.8% מהפסיכולוגים.

לשחיקה ייתכנו השלכות חמורות הן עבור איש הצוות המטפל החווה שחיקה והן עבור החולים תחת טיפלו.

בקרב אלו החווים שחיקה קיים סיכוי של 20-33% להפרעות במצב הנפשי; 34% סובלים מאיכות חיים ירודה, 30% סובלים מהפרעה ביחסים אינטימיים ומערכות יחסים, 15% דיווחו על מחשבות אובדניות ו-15% דיווחו על שימוש בסמים ו/או אלכוהול.

רופאים החווים שחיקה הם פחות אמפתיים למטופליהם, עשויים להציע טיפול באיכות ירודה ולעשות טעויות בטיפול הרפואי, בעיקר במינוני תרופות.

הכותבים מציעים מספר צעדים לשיפור יכולת ההתמודדות של הרופאים:

·         מערכת יחסים תומכת. חשוב לבסס מערכות יחסים במקום העבודה ומחוצה לו ולבלות זמן עם אנשים להם הרופאים אינם מחויבים.

·         חשוב לדאוג לבריאות של הפרט, כולל בריאות נפשית ורגשית וכן להקפיד על פעילות גופנית.

·         יש להיות מודעים למשאבים של האדם, להקפיד על גישה מציאותית באשר לכמות העבודה שניתן לדחוס ביום עבודה וללמוד לסרב.

·         חשוב למצוא פעילויות בעלות משמעות, כולל בילוי זמן בטבע, האזנה למוזיקה או השתתפות בספורט תחרותי.

תרגילי מיינדפולנס ואימוני תקשורת עשויים לסייע רבות בהתמודדות עם מצבי דחק ועם הטיפול בחולים מורכבים.

מתוך כנס ה-WCLC

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    בחולים עם ממאירות נזופרינגאלית מתן קרינה אלקטיבית לצוואר העליון מובילה לתוצאות דומות לטיפול בקרינה לכל הצוואר עם שיעורים נמוכים יותר משמעותית של רעילות ארוכת-טווח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב Journal of Clinical Oncology. טיפול קרינתי מהווה את אפשרות הטיפול הסטנדרטית במקרים של קרצינומה של הנזופרינקס, כאשר לרוב מדובר בטיפול קרינתי לכלל הצוואר. עם זאת, […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

  • האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי אי השלמת דיסקציה של קשרית לימפה בבית השחי אינו מעלה את הסיכון להישנות או פוגע בסיכויי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים בנשים עם סרטן שד מוקדם, ללא מעורבות קשריות לימפה עם גרורות לקשרית זקיף שהשלימו ניתוח וטיפול קרינתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי […]

  • גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי נשים צעירות יותר ששרדו סרטן שד עם וריאנט פתוגני מולד או אלו עם אבחנה ראשונית של ממאירות מוגבלת לעומת ממאירות שד ראשונית פולשנית סיכון גבוה יותר משמעותית לממאירות שד ראשונית נוספת. בנשים עם אבחנה של סרטן שד עד גיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה