עדכון בהנחיות לטיפול במקרי היפוגליקמיה: הורדת מינון הזרקת הגלקוז לווריד (המכון לאיכות ברפואה של הר”י)

חולה סוכרת, הסובל מהיפוגליקמיה (ירידת רמות הגלוקוז בדם מתחת ל- 70 מ”ג) – לא יקבל יותר גלוקוז במינון גבוה מאוד לווריד, כדי להפחית את תופעת הזינוק החד בערכי הסוכר וסכנת הרס הרקמות

18 שנים לאחר שיצאו ההנחיות הקודמות (בשנת 1999), לטיפול במקרי היפוגליקמיה (ירידה דרסטית ברמות הסוכר בדם אל מתחת ל- 70 מ”ג), מפיץ המכון לאיכות ברפואה של ההסתדרות הרפואית (הר”י), האמון על קביעת המדיניות הרפואית בארץ, נייר עמדה מעודכן עם הנחיות רפואיות חדשות לטיפול בתופעה, המעוררת חשש רב אצל חולי סוכרת.

ראשית, מהי היפוגליקמיה? ההגדרה הרפואית מדברת על ירידה ברמות הגלוקוז (הסוכר) בדם, אל מתחת לרמה המקובלת (70 מ”ל לדציליטר דם). תופעה זו פוגעת במערכות הגוף, ובאה לידי ביטוי בתסמינים שונים, כמו: הזעה, רעב, בלבול ועד איבוד הכרה.  
בעבר, נהוג היה להזריק לחולה שכזה גלוקוז לווריד בריכוז של 50%, אלא שהניסיון הרפואי מלמד שריכוז גבוה שכזה עלול לגרום להרס רקמות, ובמקרים חריגים ונדירים, לסיבוכים, שמחייבים אף כריתת איברי גוף!

ה-דיאבטולוג, ד”ר איתן רויטמן, ממחברי נייר העמדה החדש, מסביר שבמקרי היפוגליקמיה קשה, הצוותים הרפואיים צריכים להזריק לווריד גלוקוז במינון של 10% בלבד (ולא במינון של 50% כבעבר), בכמות של 100 מ”ל, ולהמתין כעשר דקות כדי לראות אם החולה מתעורר וחוזר להכרה. בכל מקרה, הצוותים הרפואיים צריכים גם לנתק את משאבת האינסולין (אם יש כזו)”.

ומה לגבי חולים שסובלים מירידה חדה בערכי הסוכר בבית, או מחוץ לסביבה רפואית? רויטמן אומר כי: “מומלץ לתת להם לאכול פחמימה פשוטה (- חד סוכריים), הנספגת מהר בגוף, וגם בזה לא להגזים, כדי לא להביא לעלייה חדשה בערכי הסוכר בדם. מדובר למשל בחצי כוס מיץ ממותק, או בשלושת רבעי כוס קולה, או בכף דבש, או 4 כפיות סוכר, או בכוס חלב.

נייר העמדה משותף לאיגוד הישראלי לרפואה פנימית, למועצה הלאומית לסוכרת, לאיגוד הישראלי לרפואה דחופה, לאגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה, לאיגוד הישראלי לאנדוקרינולוגיה פדיאטרית, לאיגוד הישראלי לרפואת ילדים, לאיגוד לרפואת משפחה

ולאגודה הישראלית לסוכרת. 

השתתפו בכתיבתו מלבד דר’ רויטמן גם: ד”ר דרור דיקר, ד”ר אילנה הרמן, ד”ר גואל זינגר, פרופ גיל לייבוביץ, ד”ר בת שבע צדוק, ד”ר ענת צור, פרופ אדי קרניאלי, פרופ מיכה רפופורט ופרופ חוליו וינשטיין

לדברי פרופ. ראובן צימליכמן, יו”ר המכון לאיכות ברפואה בהר”י מסביר: “ריכזנו את האיגודים השונים כדי לתאם את המדיניות הרפואית המעודכנת בהסתמך על ספרות מקצועית בארץ ובעולם לטיפול במקרי היפוגליקמיה. ואכן, ההנחיות עודכנו, ואין לי ספק שהטיפול בתחום יהיה מעתה ברור ונכון יותר”.

למסמך ההנחיות

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • בדיקת אולטרה-סאונד הדגימה דיוק גבוה מאוד לאבחנה של תסביב אשך

    בדיקת אולטרה-סאונד הדגימה דיוק גבוה מאוד לאבחנה של תסביב אשך

    מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת European Urology Focus עולה כי לבדיקת אולטרה-סאונד דיוק אבחנתי גבוה לאבחנה של תסביב אשך, כאש בדיקת דופלר צבע הדגימה רגישות של 95.3% וסגוליות של 98.3% באבחנה. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של 63 מחקרים שכללו גברים שפנו למרכז שניוני או שלישוני בחשד לתסביב אשך והשלימו בדיקת אולטרה-סאונד. הם […]

  • היפונתרמיה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה באשפוז

    היפונתרמיה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה באשפוז

    בחולים עם היפונתרמיה תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר לאחר 30 ימים, בהשוואה לאלו עם ריכוזי נתרן תקינים בדם, ולאורך הזמן, הסיכון לתמותה פחת בחולים עם היפונתרמיה קלה; אך מגמה זו הייתה פחות בולטת באלו עם היפונתרמיה מתונה ולא תוארה כלל בחולים עם היפונתרמיה חמורה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Internal […]

  • מדד שבריריות אלקטרוני מסייע בזיהוי מבוגרים בסיכון גבוה לתמותה

    מדד שבריריות אלקטרוני מסייע בזיהוי מבוגרים בסיכון גבוה לתמותה

    מדד שבריריות אלקטרוני, המבוסס על נתונים מהרשומות הרפואיות הממוחשבות וכולל קודי אבחנה, מסייע בזיהוי מבוגרים בסיכון מוגבר לתמותה, פניות דחופות לקבלת טיפול רפואי ואשפוזים בבתי חולים, כך מדווחים חוקרים מבוסטון במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Geriatric Society. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי מבוסס על נתונים מרשומות רפואיות ממוחשבות במערכת רפואית אזורית בארצות הברית אשר […]

  • טיפול במוזיקה מקל על כאב וחרדה בחדרי מיון

    טיפול במוזיקה מקל על כאב וחרדה בחדרי מיון

    בקרב חולים עם כאב שאינו משנית לטראומה, הוספת טיפול במוזיקה לשיכוך כאבים סטנדרטי בחדרי מיון הובילה להקלה בכאב וחרדה, בהשוואה לטיפול סטנדרטי בלבד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת International Journal of Emergency Medicine. המחקר האקראי ומבוקר נערך בבית חולים בבנגקוק בין 2023 ו-2024 וכלל 63 מבוגרים (גיל ממוצע של 58.25 שנים, 38.46% גברים) שפנו […]

  • אחד מכל חמישה חולים עם דלקת לבלב נמקית צפוי לשוב לאשפוז

    אחד מכל חמישה חולים עם דלקת לבלב נמקית צפוי לשוב לאשפוז

    קרוב לאחד מכל חמישה חולים שאושפז בשל דלקת לבלב נמקית (Necrotizing Pancreatitis) צפוי לאשפוז חוזר בתוך 30 ימים, כאשר הסיכון גבוה במיוחד במקרים של דלקת לבלב משנית למחלת מרה או על-רקע אידיופטי, בהשוואה למקרים הנובעים מצריכת אלכוהול, כך עולה מתוצאות מחדש חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Gastroenterology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דלקת […]

  • כלב טיפולי מסייע בהרגעת ילדים בחדרי מיון

    כלב טיפולי מסייע בהרגעת ילדים בחדרי מיון

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אינטראקציה בת עשר דקות עם כלבים טיפוליים, לצד טיפול תומך, הפחיתו את רמת החרדה בקרב ילדים במהלך ביקורים בחדרי מיון. המחקר החד-מרכזי, אקראי, כלל 80 ילדים (גיל ממוצע של 10.9 שנים) עם חרדה בדרגה בינונית-עד-גבוהה (מדד של 6 ומעלה […]

  • טיפול באספירין מלווה בסיכון מוגבר לנזק כלייתי חד בחולים לאחר חבלת חזה

    טיפול באספירין מלווה בסיכון מוגבר לנזק כלייתי חד בחולים לאחר חבלת חזה

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Emergency Medicine עולה כי טיפול באספירין מלווה בסיכון מוגבר לנזק כלייתי חד בחולים במצב קריטי עם חבלת חזה. לא זוהה קשר משמעותי בין טיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים, דוגמת Ibuprofen ו-Ketorolac, ובין הסיכון לנזק כלייתי חד. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי מבוסס על נתונים ממאגר Medical Information Mart for Intensive […]

  • דלקת לבלב חדה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בטווח הארוך

    דלקת לבלב חדה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בטווח הארוך

    דלקת לבלב חדה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בטווח הארוך, בפרט בחולים עם דלקת לבלב שאינה על-רקע אבני מרה ודלקת לבלב חדה בדרגה חמורה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת United European Gastroenterology Journal. הסיכון המוגבר לתמותה נותר לאורך למעלה מעשר שנים לאחר השחרור מבית החולים. במסגרת מחקר העוקבה הארצי ביקשו החוקרים לבחון את שיעורי […]

  • בדיקה מהירה לכלמידיה וגונוריאה מפחיתה טעויות בטיפול בחדרי מיון

    בדיקה מהירה לכלמידיה וגונוריאה מפחיתה טעויות בטיפול בחדרי מיון

    בדיקת NAAT (או Nucleic Acid Amplification Test) בת 90 דקות במחלקות לרפואה דחופה הדגימה ירידה משמעותית בשיעורי תת-טיפול וטיפול-יתר בנשים עם אבחנה של זיהום ב-Chlamydia trachomatis ו-Neisseria gonorrhea, כך עולה מתוצאות מחקר עולם-אמיתי שפורסמו בכתב העת The Journal of Emergency Medicine. המחקר הרטרוספקטיבי נערך בשני אתרים וכלל נשים שהשלימו בדיקות לכלמידיה וגונוריאה לאורך תקופה של […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך