האם טיפול בטסטוסטרון מאיץ טרשת עורקים בגברים מבוגרים? (JAMA)

טסטוסטרון

מנתונים חדשים עולה כי בגברים עם רמות טסטוסטרון נמוכות על-רקע גיל מתקדם, באלו שטופלו בג’ל טסטוסטרון (אנדרוג’ל) במשך שנה להשגת רמות טסטוסטרון בטווח התקין בצעירים, תועדה הצטברות גדולה ב-20% בנגע טרשתי לא-מסויד בעורקים הכליליים, בהשוואה לאלו שטופלו בג’ל פלסבו. ממצאי מחקר Cardiovascular Trial אחת משבעה מחקרי טסטוסטרון מטעם ה-NIH (National Institutes of Health) להערכת התוצאות הקליניות בגברים מבוגרים עם רמות טסטוסטרון נמוכות על-רקע גיל מתקדם שטופלו בטסטוסטרון או פלסבו פורסמו בכתב העת Journal of the American Medical Association במהלך חודש פברואר.

גיל המשתתפים במחקר עמד בממוצע על 71 שנים, עם שכיחות גבוהה של גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ומחצית סבלו מטרשת עורקים חמורה.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 138 גברים (73 גברים בקבוצת הטיפול בטסטוסטרון ו-65 בקבוצת הפלסבו) בתשעה מרכזים, שהשלימו הערכה של נפח הנגע הטרשתי הכלילי באמצעות בדיקת CCTA (Coronary Computed Tomographic Angiography) בתחילת המחקר ולאחר 12 חודשים.

ריכוז טסטוסטרון הממוצע היה נמוך מ-275 ננוגרם/מ”ל ותלונות סובייקטיביות ועדות אובייקטיבית להפרעה בתפקוד מיני, פגיעה בתפקוד גופני ו/או ירידה בחיוניות. מרבית הגברים היו שמנים, סבלו מיתר לחץ דם, או מעשנים לשעבר וקרוב לשליש סבלו מסוכרת מסוג 2.

הגברים בקבוצת ההתערבות טופלו תחילה בג’ל טסטוסטרון במינון של 5 גרם ליום, שהותאם במטרה לשמור על רמות טסטוסטרון בטווח התקין לגברים צעירים (280-873 ננוגרם/ד”ל).

מתחילת המחקר עד לאחר שנה אחת, חציון נפח הנגע הלא-מסויד עלה מ-204 ממ”ק ל-232 ממ”ק בקבוצת ההתערבות, אך רק מ-317 ממ”ק ל-325 ממ”ק בקבוצת הפלסבו.

במהלך אותה תקופת זמן, חציון נפח הנגע הכולל עלה מ-272 ממ”ק ל-318 ממ”ק בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לעליה מ-449 ממ”ק ל-541 ממ”ק בקבוצת הפלסבו.

העליה בהתקדמות הנגע הטרשתי בקבוצת הטיפול בטסטוסטרון הייתה דומה לאחר תקנון למדדי הנגע הגדולים יותר בקבוצת הפלסבו. חציון מדד הסתיידות עורקים כליליים השתנה מ-255 ל-244 יחידות בקבוצת ההתערבות לעומת שינוי מ-494 ל-503 בקבוצת הפלסבו.

לא תוארו סיבוכים קרדיווסקולאריים בשתי הקבוצות, אך למחקר לא הייתה עוצמה מספקת ולא נערך זמן ארוך דיו לזיהוי סיבוכים אלו.

החוקרים קוראים להשלים מחקר גדול וארוך יותר להערכת הסיכון למחלות לב וכלי דם, אך לא צפוי כי התועלת המוגבלת שהודגמה במחקרים מצדיקה מימון מחקרים גדולים בנושא.

JAMA 2017; 317:708-716

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה