צהריים טובים לכם שר הבריאות מר רוני מילוא, מנכ"ל משרד הבריאות בפועל ד"ר בועז לב, עמיתי מקהילת הרוקחים בישראל וקהל נכבד.
ראשית הנני מתנצל על כך שבגלל בעיה זמנית (רגל פגועה עטופת גבס) אני נאלץ לשאת את דברי ממקום מושבי ליד השולחן.

ובפתח הדברים אליהם התבקשתי להתיחס, הנני מבקש להביע את תודתי והערכתי למשרד הבריאות אשר יזם בשנה האחרונה פעילות חשובה ביותר בהקשר למקצוע הרוקחות בישראל, הן הקמת ועדה לאומית לגיבוש תפיסת הרוקחות בישראל שיש לי הכבוד להיות בין חבריה והן ליוזמה לקיום כנס זה.

ובאשר לענין עצמו. מצאתי לנכון לפרק את השאלה. רוקחות קהילתית האמנם? לשלש סוגיות עקריות המרכיבות אותה.
א. האם קיימת רוקחות קהילתית במדינת ישראל.
ב. מה התרומה שרוקחות קהילתית יכולה לתרום לציבור, למשק הלאומי ולתקציב הבריאות.
ג. מה צריך לעשות כדי שאמנם הרוקחות הקהילתית בישראל תמשיך להתקיים ולתרום את תרומתה.

סוגיה מס' 1 האם קיימת רוקחות קהילתית במדינת ישראל?

אין טוב מלענות על הסוגיה הזו מאשר ע"י הצגת העובדות המדברות בעד עצמן:
היום יום ג' 7 בנובמבר 2000, כמו בכל יום מימות השבוע, יפגשו מעל 2500 רוקחים הפועלים בקהילה בכ- 1000 בתי מרקחת כ- 200,000 איש ואישה מתושבי מדינת ישראל.

2500 הרוקחים בקהילה המהווים את הרוב המוחלט של הרוקחים הפעילים במדינת ישראל יטפלו במהלך שנת 2000 בכ 24,000,000 (כן, 24 מיליון ) מרשמים.
לצורך זה הרוקחים בקהילה יפגשו במהלך שנת 2000 בממוצע כל תושב כ 4 פעמים בשנה לצורך ניפוק תרופות מרשם ועוד כ 3-4 פעמים בשנה לצורך ניפוק תרופות O.T.C ומוצרים אחרים הנמכרים בבתי המרקחת.

מעבודות שבוצעו בארצות המערב וגם בישראל עולה כי הרוקח בקהילה בבית המרקחת עדיין נתפס ע"י רוב הציבור כסוכן בריאות ראשוני וכיועץ בתחום התרופות בכלל ובמיוחד לגבי תרופות ה O.T.C.

נראה אם כן, כי התשובה לסוגיה הראשונה – האם קיימת רוקחות קהילתית במדינת ישראל ברורה והיא ללא ספק מתומצתת במילה בת שתי אותיות כ ן!

סוגיה מס' 2
מהי התרומה שרוקחות קהילתית יכולה לתרום לציבור, למשק הלאומי ולתקציב הבריאות.
כמו בהרבה תחומים אחרים, תחום הרוקחות במדינת ישראל טרם נחקר ע"פ קריטריונים של "עלות תועלת" COST EFFECTIVENESS שהם יכולים להצביע על התרומה לציבור, למשק הלאומי ולתקציב הבריאותי וגם ע"פ קריטריונים אחרים.

אי לכך מצאתי לנכון להביא לידיעתכם בזמן הקצר העומד לרשותי את תמצית הנסיון האמריקאי המבוסס על מחקרים שפורסמו בארה"ב ע"י BOOTMAN, JOHNSON ולהשליך את הנתונים ע"י אקסטרפולציה על המציאות במדינת ישראל.

כפי שאנו רואים בשקף, יש השוואה בין המציאות בארה"ב לפני החלת חוק 90 OBRA: OMNIBUS BUDGET-RECORCILIATION ACT בזמן שהרוקחים לא בצעו את הטיפול הרוקחי הנאות PHARMACEUTICAL CARE וממילא לא תוגמלו על כך ובין המציאות שלאחר החלת החוק ופעילות הרוקחים ע"פ כללי הטיפול הרוקחי הנאות – PHARMACEUTICAL CARE.

נחזור עתה לנתונים ולהערכות ונראה כיצד יכול להשפיע שנוי בנוסח זה שבוצע בארה"ב בתחילת שנות ה-90 על המציאות במדינת ישראל. וזאת כאמור ע"י אקסטרפולציה מהנתונים שבארה"ב לגבי ישראל.

ניתן אם כן להוריד בצורה חדה מאוד את התמותה בישראל כתוצאה משימוש לא נכון או מוטעה בתרופות בכ- 2500 מתים לשנה ולחסוך למשק הלאומי בכלל ולתקציב הבריאות בפרט סדר גודל של מעל 1 מיליארד דולר לשנה.

גם אם המספרים כתוצאה מהאקסטרפולציה הזו מוטים כלפי מעלה ולשם הזהירות נצמצם אותם אף ב 50% ,הרי שמדובר כאן על "עלות תועלת" COST EFFECTIVENESS גבוהה ביותר שכן מול תגמול נאות לרוקחים על מנת שיפעלו ע"פ אמות מידה של טפול רוקחי נאות PHARMACEUTICAL CARE שיכול להתבטא בכעשרות מליוני דולר לשנה ניתן לחסוך ללא ספק:
1. סבל רב.
2. מעל 1200 מתים (שמותם היה לא הכרחי ומיותר.
3. בזבוז של מאות מליוני דולר לשנה.

נעבור עתה לסוגיה מס' 3 – מה צריך לעשות כדי שאמנם הרוקחות הקהילתית בישראל תמשיך להתקיים ולתרום את תרומתה? או יותר נכון את התרומה הפוטנציאלית הגלומה בה ואשר טרם באה לידי ביטוי מלא.
ואולם לפני התשובה לשאלה זו מן הראוי שנבדוק מהי המדיניות המוצהרת של הגורמים הממלכתיים במדינת ישראל לגבי הרוקחות הקהילתית.
ובכן אנו רואים במפורש כי המערכת השילטונית בישראל הרשות המחוקקת- הכנסת והרשות המבצעת- משרד הבריאות מודעים לשינוי האסטרטגי שעובר על הרוקחות בישראל כפי שעבר בדוגמא שראינו בארה"ב כבר לפני 10 שנים ולפיו מרכז הכובד בפעילות של הרוקח הקהילתי עוברת מהתמקדות בתכשיר הרפואי ויצורו להתמקדות בחולה והטיפול התרופתי בו ,או במונחים שלנו "טיפול רוקחי נאות" PHARMACEUTICAL CARE אנו רואים גם כי ע"פ המדיניות המוצהרת של המערכת השלטונית בישראל, קיימת הכרה בחיוניות מקצוע הרוקחות הקהילתית בישראל.
ונשאלת השאלה מהו המקצוע החיוני שנקרא רוקחות קהילתית?.
המענה לשאלה זו מצוי בשקף הבא (יעוד מערכת הרוקחות בישראל) וכפי שאנו רואים היעוד הבסיסי המסורתי של המקצוע לא השתנה וכנראה גם לא ישתנה והוא:
לתרום לבריאות החולה באמצעות הטיפול התרופתי
לפני מספר שנים פרסם ה- WHO את THE SEVEN STAR PHARMACIST
בהתאמה ישראלית ניתן לתמצת את מטרות העל של הרוקחות הקהילתית בישראל כפי שמצוינות בשקף הבא:
ועתה לסיכום לאחר שנוכחנו לדעת על בסיס העובדות כי הרוקחות בישראל חיה וקיימת, ועל בסיס המדיניות המוצהרת השילטונית בישראל, מצויה ההכרה בחיוניותה של הרוקחות הקהילתית בישראל, לא נותר לנו אלא להדרש למתן תשובה לגבי הדרכים שיביאו לידי המשך קיומה של הרוקחות הקהילתית בישראל וחשוב יותר למצוי התרומה הפוטנציאלית העצונה הגלומה בה לציבור, למשק הלאומי ולתקציב הבריאות, להזכירכם מדובר בצמצום דרסטי של התמותה המיותרת והלא הכרחית מתרופות ובחסרון גבוה מאוד בהוצאה הלאומית והציבורית לבריאות.

ניתן לתמצת את הדרכים הללו לשלושה נתיבים עיקריים: (שקף)
א. חוק טיפול רוקחי נאות ותגמול נאות לרוקחים.
חיוני לחוקק בחוקי מדינת ישראל חוק טיפול רוקחי נאות
בדומה לחוק 90 – OBRA. המגדיר את החובות של הרוקחים למתן טיפול רוקחי נאות "PHARMACEUTICAL CARE" ובמקביל להסדיר את התגמול המתאים לרוקחים הקהילתיים שבשום פנים ואופן לא יכול להמשיך להיות % מהמכירה אלא חייב להיות תגמול קבוע שהוא דמי יעוץ.
צריך לזכור שבשום מקצוע רפואי אין התגמול ניתן כ – % מעלות הטיפול.
בסיס חלקי לחקיקה מצוי בהגדרת הרוקח "כמטפל" ב"חוק זכויות החולה", אך הדבר לא מיושם בשטח היות ונושא התגמול לרוקח לא שונה והותאם כנדרש והמערכת מודעת לעובדה שלא ניתן במצב הקיים לכפות על הרוקחים לבצע פעילויות נוספות ללא הסדר התגמול.

כאן המקום לציין כי יש צורך בשנוי המדיניות המופעלת ע"י חלק מהנהלות ספקי שרותי הבריאות קופות החולים המתגמלים הרוקחים המועסקים על ידם ע"פ הסכמי עבודה בשילוח שכר עבודה ופרמיה המדגישות אך ורק את פעולת הניפוק ומבטלות בפועל את האפשרות למתן יעוץ והדרכה רוקחית וניטור ובכך נשמט הבסיס לטיפול רוקחי נאות PHARMACEUTICAL CARE.

ברצוני להדגיש כי לא ניתן להתחמק מחקיקת חוק זה שהיא הבסיס והמפתח לעתיד הרוקחות בישראל ולמצוי הפוטנציאל הגלום בה.

ב. לימודים והכשרה מקצועית בתחום הרוקחות.
1. בהקשר זה יש צורך בשינוי של תוכנית הלימודים בביה"ס לרוקחות והתאמתה לחלק הארי של הרוקחות בישראל העוסק בתחום הקליני קהילתי.
2. כמו כן יש צורך במיסוד מערכת לימודי המשך והעשרה ברוקחות על מנת לאפשר לרוקחים להתעדכן תמידית ולעמוד בדרישות שיהיו חייבים לעמוד בהן ע"פ החוק החדש.

ג. תקוני חקיקה ותקנות.
לא ארחיב את הדיבור על כך ואסתפק בכך שקיים קונצנזוס לפיו יש צורך חיוני ודחוף לעדכן את פקודת הרוקחים שלמעשה חוקקה בתחילת השלטון המנדטורי ובמהלך השנים בוצעו בה רק תיקונים קלים.

במסגרת עדכון פקודת הרוקחים יהיה צורך לתת גם את הדעת לסוגיות כמו:
 הסדרת מעמד וסמכויות הרוקחים המחוזיים.
 הגדרת העיסוקים המיוחדים לרוקחים לרבות רקיחה.
 מרשם ממלכתי אחיד.
 שימוש באמצעים אלקטרוניים לניפוק תרופות.
 "אל תעמוד על דם רעך" מתן אפשרות חוקית לרוקחים לקבוע ולתת תרופות מרשם בעיתות מצוקה וחרום.

כמובן שגם המערכת המוסדית הממשלתית תצטרך להתאים עצמה לשינויים כנדרש.

אסיים את דברי בהצהרה אישית:
אני גאה להיות רוקח קהילתי ואני בטוח שלו הכנס היה מתקיים לאחר שמארגניו היו שומעים את דברי אלו, היו משנים את הסוגיה מהשאלה רוקחות קהילתית האמנם? לשאלה: כיצד להביא לידי מיצוי את הפוטנציאל העצום הגלום ברוקחות הקהילתית ואשר טרם בא לידי מיצוי.
לצפייה בשקפים של ההרצאה, יש לפנות לפרק מצגות.