Cervical cancer

בדיקות סקר לסרטן צוואר הרחם – מהי הגישה הנכונה? (Cancer)

סקר שנערך לאחרונה שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Cancer מצא כי רק מעט רופאים עוקבים אחר המלצות החדשות של ארגון ה-ACS לבדיקות סקר לצוואר הרחם והסיבות לכך הן מגוונות

בשנת 2020, האגודה האמריקנית לסרטן (ACS) עדכנה את ההנחיות שלה לבדיקות סקר לצוואר הרחם, והציעה שני שינויים עיקריים: להתחיל בדיקה לסרטן צוואר הרחם בגיל 25, ולא בגיל 21, וביצוע בדיקות ראשוניות לוירוס הפפילומה האנושי (HPV), במקום בדיקת Pap. עם זאת, סקר שנערך לאחרונה שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Cancer, מצא כי רק מעט רופאים עוקבים אחר המלצות ה-ACS אלו והסיבות לכך הן מגוונות.

לפי הסקר, ראשית, אחת הסיבות היא שרופאים רבים לא בטוחים כיצד ליישב הנחיות אלו עם ההנחיות הסותרות לבדיקת סרטן צוואר הרחם של ארגון גדול אחר – כוח המשימה של שירותי מניעה בארה”ב (USPSTF), שפרסם הנחיות ב-2018. למרות שהנחיות ה-ACS מבוססות על ניתוח של העדויות העדכניות, ההמלצות הללו מאתגרות את אלו של USPSTF, מה שמכתיב את הכיסוי הביטוחי בארה”ב. בנוסף, בשנה שעברה, המכללה האמריקאית למיילדות וגניקולוגיה (ACOG) התאימה את ההנחיות שלה לאלה של USPSTF. ה-USPSTF ממליץ לנשים בסיכון ממוצע להתחיל בדיקות Pap, לא HPV, בגיל 21, ומרחיב את האפשרויות לבדיקות HPV ראשוניות, בדיקות Pap, או שניהם יחד החל מגיל 30. ה-ACS, לעומת זאת, אומר בדיקת HPV ראשונית היא גישת המיון המועדפת מההתחלה, שאמורה להיות בגיל 25.

יש לציין, כי יותר ממחצית ממשתתפי הסקר אמרו שהם יהיו מוכנים לאמץ את הנחיות ה-ACS אם ראיות טובות יותר יתמכו בשינויים ואם ארגונים רפואיים מקצועיים אחרים יאשרו אותם. באשר לשינוי הגיל, המשתתפים הדגישו מגוון יתרונות למעבר לגיל בדיקה מאוחר יותר, כולל שייתכן שבדיקה מוקדמת לא תהיה בעלת ערך ועיכוב בדיקה עשוי להפחית טיפול יתר.

לכתבה ב-medscape

1 תגובה
  1. צבי ואקנין
    צבי ואקנין אומר:

    בישראל אנו כבר מישמים את הנחיות ה ACS כבר מספר שנים, ולשמחתנו הצלחנו להכניס את הבדיקות הללו לסל מגיל 25 כך שהמלצות האיגוד למילדות וגינקולוגיה, לפי ניירות העמדה, חופפים את הביצוע בפועל בשטח. נשאר רק לוודא שתהיה מודעות לכך.

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    בנשים עם אבחנה של תסמונת מטבולית בעת אבחנת סרטן שד תועד סיכון גבוה יותר משמעותית להישנות ותמותה, בהשוואה לנשים ללא ההפרעה הנ”ל, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שכללה למעלה מ-42,000 נשים ופורסמו בכתב העת Journal of Internal Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים עם תסמונת מטבולית סיכון מוגבר להתפתחות סרטן שד ופרוגנוזה גרועה יותר לאחר […]

  • חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology מדווחים חוקרים מקליפורניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חדירה לימפווסקולרית הינה גורם מנבא בלתי-תלוי של פרוגנוזה שלילית בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי קשקש. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם חדירה לימפווסקולרית הינה גורם פרוגנוסטי משמעותי בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    בין השנים 2000 עד 2021 נרשמה עליה בשיעורי היארעות אדנוקרצינומה של הלבלב בכל קבוצות הגיל בארצות הברית, כאשר העלייה הגדולה ביותר תועדה באלו בגילאי 15-34 שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במהלך אותה תקופה, נרשמה ירידה בהיארעות הכוללת של אדנוקרצינומה של מעי גס ורקטום, אם כי השיעורים עלו בקרב צעירים יותר. […]

  • ריבוי מי שפיר מלווה בסיכון מוגבר לדמם לאחר לידה

    ריבוי מי שפיר מלווה בסיכון מוגבר לדמם לאחר לידה

    בנשים עם ריבוי מי שפיר תועד סיכון מוגבר לדימום לאחר-לידה, כאשר גורמי סיכון בלתי-תלויים כללו לידה לאחר ניתוח קיסרי ומאקרוזומיה של העובר, בעוד שמתן פרופילקטי של Oxytocin זוהה כגורם המפחית את הסיכון לסיבוך זה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Gynecology Obstetrics and Human Reproduction. המחקר הרטרוספקטיבי נועד לזהות גורמי סיכון לדימום לאחר-לידה […]

  • ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי ילדים עם סרטן אשר בעת אבחנת המחלה הממארת התגוררו בשכונות עם שיעורי עוני גבוהים בשלושת העשורים הקודמים תועד סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב ממאירות ותמותה עקב ממאירות בכלל, בהשוואה לאלו שהתגוררו באזורים ללא עוני ממושך. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתוני מחלות ממאירות מסקר Surveillance, […]

  • הפחתת מנת קרינה אינה פוגעת בתוצאות טיפול כנגד ממאירויות של הראש והצוואר

    הפחתת מנת קרינה אינה פוגעת בתוצאות טיפול כנגד ממאירויות של הראש והצוואר

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הפחתת מינון טיפול קרינתי מ-50 גריי ל-43 גריי הייתה בטוחה ולא השפיעה משמעותית על הסיכון להישנות מחלה בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש של האורופרינקס, לרינקס או היפופרינקס, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. […]

  • האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    בחולי סרטן שקיבלו טיפול פרופילקטי במגנזיום תוך-ורידי לפני התחלת טיפול בציספלטין תועד סיכון מופחת לנזק כלייתי חד משנית לטיפול הכימותרפי, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול במגנזיום דרך הוריד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נזק כלייתי חד הינו סיבוך נפוץ וחמור של טיפול בציספלטין ומלווה בתוצאות גרועות יותר. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך