מומחים בקרדיולוגיה התערבותית שמים את הטיפול בכשל לבבי 'על הכוונת'

כעת, כאשר נראה שהתגברו על המכשול הגדול ביותר בדרך לקבלת תוצאה מוצלחת אחרי השתלת stent באמצעות drug-eluting stents מחפשים המומחים בקרדיולוגיה התערבותית דרך להרחיב את השימוש בטכנולוגיות המבוססות על החדרת צנתר אל תחומים חדשים. למשתתפים בפגישה השתנתית של ה-Transcatheter Cardiovascular Therapeutics (ה-TCT) הוצגו מגוון מצגות אודות עתיד הקרדיולוגיה ההתערבותית שחלק מהן עשויות להפתיע אלקטרו-פיזיולוגים (EPs), מומחים לכשל לבבי, ומנתחים רבים.

עבור מומחים בקרדיולוגיה התערבותית, תמונת העתיד שהוצגה כוללת התערבויות פריפריות ווסקולריות, בקרוטיד ובמסתמי הלב, וגם תחום ענין חדש, שאותו הציג ד"ר Burkhoff כ"התערבות בכשל לבבי". לדבריו תחום זה הוא התמחות שעומדת להפוך למציאות בעתיד הקרוב.

הוא מציין כמה טיפולים בכשל לבבי המבוססים על שימוש במתקנים ומעניינים את הקרדיולוגים ההתערבותיים, שכוללים cardiac resynchronization therapy (היא CRT), ו- implantable cardioverter defibrillators (הם ICDs), והזכיר גם טכנולוגיות אחרות. לדבריו, הופיעה עליה עצומה בשימוש ב-CRT וב-CRT defibrillators (הם CRT-D) כתוצאה ממחקרי ה-MIRACLE וה-COMPANION, כש-75,000-100,000 ממתקנים אלה כבר הושתלו וכ-3,000 אחרים מושתלים מדי חודש.

CRT הוא רק "קצה הקרחון"

למרות שרוב השתלים הללו מוחדרים כיום על-ידי EPs ומנתחים, התחום מציע הזדמנות חשובה גם למומחים בקרדיולוגיה התערבותית, טוען ד"ר Burkhoff. לדבריו לא מצויים כיום מספיק משתילים שיענו לצרכי החולים בדרוג III/IV שקיבלו הסמכה של ה-FDA למתקנים אלה וקיימת הזדמנות אדירה להרחבת תחום זה.

אולם, CRT הוא רק "קצה הקרחון" לפי ד"ר Burkhoff, שתאר כמה טכנולוגיות מענינות נוספות לטיפול בכשל לב. אחת מהן היא contractility modulation, שבה מתקן דמוי קוצב לב שולח אותות חשמליים ללב ב-3 נקודות (אחת בעליה הימנית ושתיים במחיצת החדר הימני) להגברת התכווצות הלב בחולים שבהם יש הצרות של מקטע QRS.

הוא מזכיר גם את פיתוחם של מתקני סיוע חדריים המוחדרים דרך-העור, הכוללים מתקן שמושתל כמו קוצב לב ומחובר ללב דרך המחיצה. המתקן מחזיר דם מהעליה השמאלית ומחזיר אותו לעורק ה-subclavian או למקום פרוקסימלי באאורטה. לדברי ד"ר Burkhoff זוהי תפיסה שהגיע זמנה וכי כעת על הקרדיולוגים להראות מעורבות בתחום חשוב זה.

טכנולוגיות חדשות אחרות שהוזכרו היו cardiac cell therapy, טכנולוגיות percutaneous ventricular reshaping ומערכות fluid management.

כמה יוזמות בדרך לאימון והסמכת רופאים

ד"ר Burkhoff מסביר כי כבר נעשים מאמצים לאימון מומחים בקרדיולוגיה התערבותית בטיפול בכשל לבבי. ה-Heart Failure Society of America תוציא המלצה לאימון ייחודי והסמכה של רופאים המעוניינים להציג עצמם כמומים לכשל לבבי ולמעשה כבר מפותחות כמה תוכניות להכשרת מומחים בטיפול התערבותי בכשל לבבי.  יוזמה של ה-Heart Rhythm Society, למשל, היה פרסום קוים מנחים בנוגע לכשירות הקלינית עבור רופאים שאינם EPs ומעוניינים לבצע השתלות מתקני ICD ו-CRT.

הרעיון העומד מאחורי המאמצים הללו הוא להכשיר רופאים בטיפול המתקדם בחולים הסובלים מכשל לבבי, הכולל ניטור המו-דינמי, השתלות ICDs ו-CRTs, ושימוש במתקני תמיכה המו-דינמיים. ד"ר Burkhoff מאמין כי בחמש השנים הבאות נתחיל לראות רופאים כאלו.

מספר החולים המועמדים לטיפול יגדל, ככל הנראה, בהנתן היכולת להרחיב את השימוש ב-ICDs במאות אלפי חולים נוספים. ד"ר Burkhoff מסכם כי התערבות בכשל לבבי היא תחום מומחיות שישפיע על העיסוק ברפואה. לדבריו ברור שיש יותר מדי חולים מכדי שהרופאים המצויים כיום, EPs ומומחים לכשל לב, יצליחו להשתלט על כל המתקנים החדשים המפותחים.

השתלת מתקנים היא רק חלק קטן מהטיפול המלא בחולה

נושא מעורבותם של מומחים בקרדיולוגיה התערבותית בהשתלת מתקני CRT ו-ICD נמשך מעבר ליכולתם להחדיר צנתר ולהשתיל מתקן. על-פי ד"ר Tracy על הרופא להביט על הטיפול בחולה ברמה גלובלית יותר. לדבריה, הטיפול בחולה מורכב למדי ודורש הבנה שאין להתעלם ממנה או להפחית מערכה לרמת החדרת המתקן וביצוע הפרוצדורות בלבד. היא מסבירה כי יש לזכור את התמונה המלאה של הטיפול בחולה ואת כל מה שנכלל בתהליך זה, במהלך הפרוצדורה ולאחריה. היא מביעה תקווה כי המומחים בקרדיולוגיה התערבותית אינם חושבים כי השתלת המתקן מהווה את הטיפול כולו, שכן לדבריה זהו חלק קטן בלבד ממנו.

קשיים בניווט באנטומיה המורכבת של הסינוס הקורונרי, הצורך במיקום אופטימלי של ה-lead, ומורכבות תכנות המתקן משתנים מחולה לחולה. לכן, על הטיפול לעבור התאמה על בסיס של חולה פרטני. ד"ר Tracy מציינת את עקומת הלמידה הקשורה בפרוצדורות אלה וטוענת כי רכישת מימנות בפרוצדורות אלה לוקחת זמן וכי גם המומחים נתקלים במקרים בהם הכל תלוי בשיקול דעתו של הרופא.

למרות זאת, היא מאמינה כי במידה ומומחים בקרדיולוגיה התערבותית יחליטו לטפל בחולים אלה, יעלה צורך לייסד שיתוף פעולה בין הדיסציפלינות ומסלול הכשרה שבו ילמדו המנתחים לטפל כראוי בחולים הסובלים מהפרעות קצב ומצויים בסיכון גבוה. היא מסכמת כי ישנם הרבה אנשים מוכשרים, אך הכרת הרכיב הטכנולוגי בלבד איננה כל הידע הנחוץ להתעסקות בתחום זה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הפרעות יתר לחץ דם של היריון מלוות בסיכון מוגבר לקרדיומיופתיה מורחבת (JAMA Cardiol)

    הפרעות יתר לחץ דם של היריון מלוות בסיכון מוגבר לקרדיומיופתיה מורחבת (JAMA Cardiol)

    הפרעות יתר לחץ דם של היריון בהיריון ראשון מלוות בעליה משמעותית בסיכון לקרדיומיופתיה מורחבת, בהשוואה להריונות במהלכם לא תועדה הפרעה בלחץ הדם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology. החוקרים השלימו את המחקר הנוכחי במטרה לבחון אם הפרעות יתר לחץ דם של היריון מעלות את הסיכון ארוך הטווח לקרדיומיופתיה מורחבת. מחקר העוקבה התבסס […]

  • טיפול זילוח מחדש מאוחר מלווה בירידה בתפקוד הלב בחולים עם אוטם לבבי (Eur Heart J)

    טיפול זילוח מחדש מאוחר מלווה בירידה בתפקוד הלב בחולים עם אוטם לבבי (Eur Heart J)

    טיפול זילוח מחדש מאוחר מלווה בסיכון מוגבר לירידה קלה-עד-בינונית וחמורה במקטע הפליטה של חדר שמאל, בהשוואה לטיפול זילוח מחדש מוקדם בחולים עם אוטם לבבי עם עליות מקטע ST, ללא תלות בגישת זילוח מחדש, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Heart Journal. מחקר העוקבה מבוסס-אוכלוסייה נערך בין השנים 2015-2018 וכלל 6,567 חולים מנורבגיה עם […]

  • עליה בהיקף מקרי דיסקציה של עורק הצוואר בארצות הברית (Neurology)

    עליה בהיקף מקרי דיסקציה של עורק הצוואר בארצות הברית (Neurology)

    בארצות הברית נרשמה בין השנים 2005 ו-2019 עליה של למעלה מפי ארבע בהיקף האשפוזים בשל דיסקציה של עורק הצוואר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. המחקר מצא עוד כי דיסקציה של עורק החוליות מלווה בעליה משמעותית בסיכון לאירוע מוחי איסכמי חד. החוקרים בחנו את הנתונים אודות למעלה מ-125,000 חולים עם דיסקציה ספונטאנית […]

  • דלקת חדה של שריר לב מסוכנת יותר מכאבי חזה לא-ספציפיים (Open Heart)

    דלקת חדה של שריר לב מסוכנת יותר מכאבי חזה לא-ספציפיים (Open Heart)

    במאמר שפורסם בכתב העת Open Heart מדווחים חוקרים משבדיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למרות שהחולים צעירים יותר ועם פחות מחלות רקע, באלו עם אבחנה של דלקת חדה של שריר הלב תועד סיכון גבוה יותר משמעותית לתמותה לאחר 30 ימים ובטווח הארוך, בהשוואה לחולים עם כאבי חזה ללא הסבר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים […]

  • תוצאות מבטיחות ל-Vutrisiran לטיפול בחולים עם עמילואידוזיס לבבי (JACC)

    תוצאות מבטיחות ל-Vutrisiran לטיפול בחולים עם עמילואידוזיס לבבי (JACC)

    הפחתת רמות טרנסתירטין עם Vutrisiran (אמבוטרה) בחולים עם עמילואידוזיס לבבי (Transthyretin Amyloidosis with Cardiomyopathy, או ATTR-CM) הפחיתה את הסיכון לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בהשוואה לפלסבו למד שימור או שיפור יכולת תפקודית, מצב בריאותי ואיכות חיים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JACC. במחקר HELIOS-B הקודם שכלל חולים עם ATTR-CM שקיבלו טיפול ב- Vutrisiran תועד סיכון מופחת […]

  • משלב אגוניסטים לקולטנים ל-GLP-1 עם תיאזולידנדיונים עשוי להפחית את הסיכון למחלת לב בחולים עם סוכרת מסוג 2 (JAMA Netw Open)

    משלב אגוניסטים לקולטנים ל-GLP-1 עם תיאזולידנדיונים עשוי להפחית את הסיכון למחלת לב בחולים עם סוכרת מסוג 2 (JAMA Netw Open)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, משלב אגוניסטים לקולטנים ל-GLP-1 עם תיאזולידנדיונים מלווה בסיכון מופחת לתמותה מכל-סיבה, תמותה קרדיווסקולארית וסיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים בהשוואה לחולים שלא נטלו אף אחת מהתרופות הללו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם סוכרת מסוג 2, התועלת האפשרית של טיפולים משולבים […]

  • עליה בשיעורי הישרדות לאחר דום לב בספורטאים צעירים (J Am Coll Cardiol)

    עליה בשיעורי הישרדות לאחר דום לב בספורטאים צעירים (J Am Coll Cardiol)

    ההישרדות הכוללת לאחר דום לבבי פתאומי, כולל מקרים משנית למאמץ גופני, השתפרה לאורך תשע שנים בספורטאים תחרותיים בארצות הברית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דום לב פתאומי הינה הסיבה המובילה לתמותה של ספורטאים תחרותיים צעירים. הם השלימו מחקר תצפיתי בארצות הברית […]

  • האם קלופידוגרל טוב יותר מאספירין כטיפול ארוך-טווח לאור התערבות כלילית מילעורית? (The Lancet)

    האם קלופידוגרל טוב יותר מאספירין כטיפול ארוך-טווח לאור התערבות כלילית מילעורית? (The Lancet)

    בחולים בסיכון לאירוע לבבי לאחר התערבות כלילית מילעורית עם הנחת תומכן אשר קיבלו טיפול ארוך-טווח בקלופידוגרל תועד סיכון נמוך ב-29% לתמותה, בהשוואה לאלו שטופלו באספירין, כך עולה מתוצאות מחקר SMART-CHOICE 3, אשר פורסמו במהלך כנס ה-ACC Scientific Session בשיקגו ופורסמו במקביל בכתב העת The Lancet. ההנחיות הקליניות הנוכחיות מטעם ה-ACC/AHA מציעות טיפול באספירין ומעכב P2Y12 […]

  • האם בדיקת אקו-לב עשויה לשפר את התוצאות בחולים עם סוכרת מסוג 2? (PLoS One)

    האם בדיקת אקו-לב עשויה לשפר את התוצאות בחולים עם סוכרת מסוג 2? (PLoS One)

    בדיקת אקו-לב מלווה בשיפור משך ההישרדות והפחתת הסיכון לאשפוזים חוזרים בחולים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת PLoS One. יתרה מזאת, תוארה קורלציה חיובית בין השלמת בדיקת אקו-לב ובין משך ההישרדות בחולים עם סוכרת מסוג 2 ללא סיבוכים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הראו כי בדיקת אקו-לב עשויה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה