ממחקר חדש עולה כי שילוב Bevacizumab (Avastin) עם Paclitaxel (Taxol) מאריך משמעותית את שיעורי ההתקדמות ללא-מחלה, בחולות סרטן שד מתקדם.

במחקרים קודמים נמצא כי Bevacizumab, נוגדן מונוקלונאלי המעכב את VEGF (Vascular Endothelial Growth Factor), מאריך במספר חודשים את ההישרדות ללא-התקדמות, בהשוואה לטיפול ב-Paclitaxel בלבד. הצעד הבא יהיה לטפל בתרופה החדשה בחולות ללא סרטן מפושט.

החוקרים רצו לקבוע אם יש מקום לשלב טיפול ב- Bevacizumab עם Paclitaxel כקו ראשון לטיפול בחולות עם סרטן שד מקומי מתקדם או סרטן גרורתי. החוקרים חילקו באקראי 722 חולות לטיפול ב-Paclitaxel בלבד או לטיפול בשילוב עם Bevacizumab. מינון Paclitaxel נקבע על 90 מ”ג למטר בריבוע, וניתן בימים 1, 8 ו-15, בקורס של 4 שבועות. המטופלות בקבוצת הטיפול המשולב קיבלו בנוסף טיפול ב- Bevacizumab, במינון של 10 מ”ג לק”ג, בימים 1 ו-15. שיעורי הישרדות ללא-התקדמות ושיעורי התגובה נבדקו כל 3 מחזורים, באמצעות קריטריוני Response Evaluation Criteria in Solid Tumors (RECIST).

680 חולות השלימו את המחקר, מתוך 722 חולות שגוייסו מדצמבר 2001 עד מרץ 2004. ניתוח הביניים התבסס על 484 מקרים בהם חלה התקדמות. החוקרים מצאו כי חציון ההישרדות ללא-התקדמות בקרב נשים שטופלו בשילוב תרופתי, עמד על 11.4 חודשים, בהשוואה ל-6.11 חודשים בקרב אלו שטופלו ב-Paclitaxel בלבד (Hazard Ratio = 0.51, P<0.0001). שיעורי התגובה עמדו על 29.9% בטיפול המשולב, ו-13.8% במונותרפיה (P<0.0001).

החוקרים הדגישו כי המחקר לא היה בשל מספיק בכדי לבצע אקסטרפולציה מוחלטת של נתוני ההישרדות. עם זאת, הם הוסיפו כי הנתונים הנוכחיים, בהתבסס על 275 מקרי תמותה, הראו מגמה של שיפור ההישרדות הכללית תחת טיפול משולב, עם חציון הישרדות של 28.4 חודשים, לעומת 25.2 חודשים תחת מונותרפיה (HR=0.84, P=0.12).

16% מאלו שקיבלו טיפול משולב סבלו מיל”ד בדרגה 3/4, לעומת 2% מאלו שקיבלו מונותרפיה (P<0.0001). בקבוצת השילוב התרופתי נרשמו גם שיעורים גבוהים יותר של פרוטאינוריה בדרגה 3/4 (2%), ודימומים (3%), בהשוואה ל-0 מקרים בקבוצת הטיפול המונותרפי (P=0.002 ו-P=0.02, בהתאמה). בשתי הקבוצות נרשמו שיעורים נמוכם של אירועים טרומבואמבוליים בדרגה 3/4 (2% בקבוצת הטיפול המשולב, 4% בקבוצת מונותרפיה).

איכות החיים נבדקה באמצעות מדדי Functional Assessment of Cancer Therapy General (FACT-G) ו- Functional Assessment of Cancer Therapy Breast (FACT-B). הממצאים הראו כי ל-Bevacizumab היה אפקט נייטרלי על איכות החיים.

המחקר הנוכחי ומחקרים אחרים בנושא טיפולים מכוונים, הם חדשות טובות לחולים בסרטן גרורתי, מאחר שהכימותרפיה הקונבנציונאלית מגיעה לפלאטו מבחינת השפעותיה. ודרוש טיפול שונה לחלוטין. היתרונות של הנוגדן הספציפי הזה הוכחו בחולים המקבלים טיפול אנטי-סרטני. עדיין לא מדובר בריפוי. העובדה שהתרופה עושה משהו שונה מ-Paclitaxel מראה כי המחקר בהחלט שווה את ההשקעה, אך זהו צעד קטן. יידרשו צעדים קטנים רבים לפני שניתן יהיה להתקרב לריפוי סרטן השד.

5th EBCC: Abstract 7. Presented March 22, 2006.

לידיעה במדסקייפ