ממחקר שנערך לאחרונה עולה כי ישנם יתרונות וחסרונות לשילובים שונים של טיפול נגד טסיות וטיפול אנטיתרומבוטי, בהגנה כנגד איסכמיה ודלקת במהלך ולאחר צנתור טיפולי (PCI – percutaneous coronary interventions) בשל תסמונת כלילית חריפה (ACS – acute coronary syndrome).
התוצאות, מתוך מחקר ה-PROTECT-TIMI-30, פורסמו בכתב העת של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה (the American College of Cardiology).
על פי דיווח החוקרים, עיכוב ישיר של תרומבין על ידי ביואלירודין (ANGIOMAX) נמצא קשור ל- coronary flow reserve גדול יותר מאשר שילוב של אפטיפיבאטיד (INTEGRILIN) ומעכב בלתי ישיר של תרומבין. ואולם, אפטיפיבאטיד הביא לפרפוזיה מיוקרדיאלית טובה יותר.
החוקרים בדקו 857 מטופלים עם תסמונת כלילית חריפה ללא עליות של מקטע ST, שעברו PCI. המטופלים חולקו אקראית לאחת משלוש זרועות טיפוליות: אפטיפיבאטיד בשילוב עם מינון נמוך של הפרין בלתי מופרד (unfractionated heparin), אפטיפיבאטיד בשילוב עם מינון נמוך של אנוקספרין (CLEXANE) או טיפול בביואלירודין בלבד.
החוקרים ציינו כי ה- coronary flow reserveלאחר הצנתור הטיפולי היה גדול יותר במידה משמעותית בקבוצת המטופלים בביואלירודין, וזאת בהשוואה לכל אחת משתי הזרועות של אפטיפיבאטיד. ואולם, רק 51% מקבוצת המטופלים בביואלירודין השיגו לאחר הצנתור הטיפולי דירוג זרימה על פי TIMI (TIMI perfusion grade) שהיה נורמלי, וזאת בהשוואה ל-58% מהמטופלים שקיבלו אפטיפיבאטיד.
בנוסף, ה- ischemic timeהיה ממושך יותר במידה משמעותית בקבוצת המטופלים בביואלירודין מאשר במטופלים שקיבלו אפטיפיבאטיד (169 דקות בהשוואה ל-36 דקות).
סיבוכי דימומים מג'וריים לא היו שונים במידה משמעותית בטיפול בשתי התרופות, אבל נמצאו יותר סיבוכי דימומים מינוריים בטיפול באפטיפיבאטיד (2.5%) מאשר בבביואלירודין (0.44%), כך על פי הדיווח. בנוסף, ה-transfusion rate היה 4.4% בטיפול באפטיפיבאטיד, בהשוואה ל-0.4% בטיפול בבביואלירודין.
בהערת העורכים צויין כי לתוצאות מחקר זה תהיה השפעה בעייתית.
אחד המומחים בתחום, שכתב את הערת העורכים, מסר בראיון שנערך עימו כי ניתן להפריד את הביצוע העכשווי של PCI למרכיביו הטכניים והפרמקולוגיים. לדבריו, להיבטים הטכניים של בחירת המטופלים ופריסת המתקנים יש, באופן שניתן להתווכח לגביו, השפעה גדולה יותר על ההצלחה הקלינית הכללית, או על הכישלון, מאשר למרכיבים הפרמקולוגיים. ואולם, הוסיף המומחה, למרכיבים הפרמקולוגיים יש תפקיד משלים חשוב והם הפכו לנושא הנחקר באינטנסיביות ונמצא תחת דיונים מתמשכים.
המומחה הסביר בראיון שנערך כי מחקר זה הוא מחקר מאשר, כיוון שבדומה למחקר קודם שנערך בנושא (REPLACE-2), תוצאותיו העיקריות מראות שביואלירודין יכול לשמש כתחליף לשילובים הכוללים אפטיפיבאטיד במהלך
PCI.
ובכל זאת, ציין המומחה בהערת העורכים, ידע מדעי ממחקרים קליניים הינו זמני. לדבריו, ההתנגדות לשינוי עשוייה להיות עזה כאשר התוצאות מאיימות על מוצרים של חברות שונות, סותרות את האמונות של חוקרים שונים או מתנהלות בניגוד לתקוות מהרהורי הלב שקיימות בבסיסו של כל מאמץ אנושי.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!