ממחקר חדש, שפורסם במהדורת ספטמבר של Cancer, עולה כי היסטוריה משפחתית של סרטן שד, כמו גם הגיל של האינדיבידואל והיסטוריה אישית של סרטן שד, יכולים לעזור לזהות נשים הנמצאות בסיכון מוגבר לחלות בסרטן שחלות.
היסטוריה משפחתית של סרטן שד זוהתה כקשורה לעליה בסיכון לסרטן שחלות. אך מספר מחקרים העריכו את הקשר על פי מגוון רחב של מאפיינים המרמזים על הפרעה מורשת של רגישות לסרטן.
החוקרים העריכו סרטן שחלות על פי היסטוריה משפחתית של סרטן שד בקרב 49,975 נשים, שנרשמו למחקר בנוגע לסרטן שד. במהלך תקופת המעקב זוהו 362 מקרים של סרטן שחלות.
לאינדיבידואל, שיש לה קרובת משפחה מדרגה ראשונה או שנייה החולה בסרטן שד, יש סיכון מוגבר לחלות בסרטן שחלות (סיכון יחסי, 1.4). הסיכון גם עלה בקרב נבדקות עם שניים או יותר קרובות משפחה מדרגה ראשונה, שחלו בסרטן שד ( סיכון יחסי, 1.8). הדבר היה נכון בעיקר עבור נשים, שאובחנו עם סרטן שחלות לפני גיל 60 (סיכון יחסי, 4.2) או עם היסטוריה אישית של סרטן שד (סיכון יחסי, 3.7).
הסיכונים היחסיים הכי גבוהים נראו בקרב נשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן שד ולפחות שתי קרובות משפחה מדרגה ראשונה עם סרטן שד, שלפחות אחת מהן אובחנה לפני גיל 50 (סיכון יחסי, 6.5) או עם סרטן שד דו צדדי (סיכון יחסי, 8.3).
החוקרים מסכמים ואומרים כי הידע בנוגע למרכיב המשפחתי של הסיכון לחלות בסרטן שחלות יכול לשמש בקבלת החלטות הקשורות לביצוע בדיקה גנטית, לסיקור או לנקיטה באמצעים מניעתיים. לאור הנטייה של סרטן שחלות להיות מוצג בשלב מאוחר ולאור שיעורי התמותה הגבוהים הנלווים לו, הצורך בזיהוי נשים הנמצאות בסיכון גבוה הוא ברור ומובן.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!