האם וריאביליות קצב הלב מנבאת תסמונת דחק בתר-חבלתית? (JAMA Psychiatry)

מנתונים חדשים עולה כי וריאביליות נמוכה של קצב הלב, כמדד להפרעה בתפקוד מערכת העצבים האוטונומית, מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות תסמונת דחק בתר-חבלתית (PTSD או Posttraumatic Stress Disorder).

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את וריאביליות קצב הלב (HRV או Heart Rate Variability) לפני יציאה לשדה קרב מלווה בסיכון מוגבר לאבחנת PTSD לאחר ההצבה, תוך תקנון לחשיפה לקרב במהלך השירות הצבאי.

בתקופה שבין 14 ביולי, 2008, ועד 24 במאי, 2012, חיילי מרינס בשירות פעיל השלימו הערכה 1-2 חודשים לפני הצבה בשדה קרב ושוב 4-6 חודשים לאחר חזרתם. בשלב הראשון במחקר MRS-I (Marine Resiliency Study) נכללו 1,415 חיילי מרינס, 59 מהם פיתחו PTSD לאחר ההצבה. בשלב השני במחקר MRS-II נכללו 745 חיילים, מהם 25 פיתחו תסמונת דחק בתר-חבלתית לאחר ההצבה.

וריאביליות קצב הלב נקבעה באמצעות בדיקת Photoplethysmography דרך האצבע במהלך חמש דקות מנוחה. אבחנת PTSD נקבעה על-פי מדד Clinician Administered PTSD Scale.

                     

מהתוצאות עולה כי לאחר תקנון לחשיפה לקרב במהלך השירות הצבאי, וריאביליות נמוכה של קצב הלב לפני ההצבה לוותה בסיכון מוגבר לאבחנת תסמונת דחק בתר-חבלתית לאחר ההצבה (יחס סיכויים משולב במטה-אנליזה של נתונים ממחקר MRS-I ו-MRS-II עמד על 1.47, p=0.01). שכיחות מקרי תסמונת דחק בתר חבלתית לאחר ההצבה הייתה גבוהה יותר בקרב משתתפים עם יחס LF:HF (Low Frequency:High Frequency) גבוה לפני ההצבה (15.8%) בהשוואה לאלו ללא יחס גבוה (3.7%).

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים הפרוספקטיביים עולות עדויות ראשוניות לשינוי מצב תפקוד מערכת העצבים האוטונומית כתורם לנטייה להתפתחות PTSD, כאשר לוקחים בחשבון גורמי סיכון אחרים. במידה וממצאים אלו יאושרו במחקרים נוספים, אזי יהיה מקום לפיתוח התערבויות המתמקדות בנושא זה למניעה וטיפול ב-PTSD.

JAMA Psychiatry. Published online September 9, 2015

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה