במאמר שפורסם בכתב העת Rheumatology מדווחים חוקרים כי נתונים חדשים מצביעים על עליה כמעט כפליים בסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי עם טיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים (NSAID או Nonsteroidal Anti-Inflammatory Drugs), כולל פקקת ורידים עמוקים ותסחיף ריאתי.
תוצאות מטה האנליזה מעידות על עליה מובהקת סטטיסטית בסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי בקרב מטופלים ב-NSAID. על רופאים להיות מודעים יותר לקשר הנ”ל בין השניים ולנקוט משנה זהירות בהמלצה על טיפול בתרופות אלו, בעיקר בחולים עם סיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי.
החוקרים מציינים כי זוהי הסקירה הסיסטמית ומטה-אנליזה הראשונה של מחקרים תצפיתיים שפורסמו להערכת הקשר בין NSAID ותרומבואמבוליזם ורידי. הם התבססו על מחקרים תצפיתיים לסקירה מאחר והסיבוך נדיר מדי מכדי לזהותו באופן מהימן במרבית המחקרים האקראיים.
מבין 597 מחקרים אפשריים, החוקרים כללו 6 מחקרים בסקירה, עם כ-21,400 מקרים של תרומבואמבוליזם ורידי. המחקרים דיווחו על יחסי סיכויים, סיכון יחסי, יחס סיכון או שיעורי היארעות מתוקנים לתרומבואמבוליזם ורידי במטופלים ב-NSAID בהשוואה לאלו שלא קיבלו את הטיפול התרופתי.
הסקירה כללה מחקר עוקבה אחד (19,293 משתתפים, 215 אירועים) וחמישה מחקרי מקרה-ביקורת (21,186 מקרים, 110,824 ביקורות), שנערכו בבריטניה, צרפת, הולנד, דנמרק ושבדיה, בין 2007-2013.
יחס הסיכון הכולל לתרומבואמבוליזם ורידי בקרב מטופלים ב-NSAID עמד על 1.8. בקרב משתתפים שטופלו במעכבי סלקטיביים של האנזים COX-2, יחס הסיכון הכולל עמד על 1.99. בשני המקרים הממצאים היו מובהקים סטטיסטית.
החוקרים כותבים כי עליה בסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי נובעת בעיקר מההשפעה על אנזים COX-2, מאחר ואספירין, מעכב COX-1, הוכח כטיפול יעיל למניעת תרומבואמבוליזם ורידי. עם זאת, המנגנון בבסיס הסיכון המוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי אינו מובן היטב.
החוקרים כותבים כי לאור השימוש הנרחב בתרופות אלו, לסיכון המוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי עשויה להיות השפעה ניכרת על בריאות הציבור.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!