אי נקיטת שתן על כל סוגיה נפוצה יותר לאחר לידה וגינאלית (BJOG)

בנשים לאחר לידה וגינאלית שיעור גבוה יותר של כל סוגי אי-נקיטת שתן, בהשוואה לנשים לאחר לידה בניתוח קיסרי, כך מדווחים חוקרים משבדיה במאמר חדש שפורסם בכתב העת BJOG.

דיווחים קטנים הדגימו קשר בין אי-נקיטת שתן עקב סטרס (Stress Urinary Incontinence) כתת-סוג היחיד הקשור בלידה נרתיקית.  החוקרים הופתעו לגלות קשר בין לידה נרתיקית ובין סיכון מוגבר לשלושת סוגי אי-נקיטת שתן, עם עליה בהיקף דומה (עליה של כ-50%).

החוקרים התבססו על נתוני מחקר SWEPOP במטרה להבין את הקשר בין אופן הלידה והשכיחות, חומרת ורמת הטרדה עקב אי-נקיטת שתן על-רקע סטרס, אי-נקיטת שתן עקב דחיפות (Urge Urinary Incontinence) ואי-נקיטת שתן משולבת, עשרים שנים לאחר לידה אחת.

מבין כ-5,100 נשים שנכללו במחקר, 15.3% אובחנו עם אי-נקיטת שתן על-רקע סטרס, 6.1% אובחנו עם אי-נקיטת שתן עקב דחיפות ו-14.4% אובחנו עם הפרעה משולבת.

בהשוואה לנשים לאחר ניתוח קיסרי, בנשים לאחר לידה נרתיקית נרשמה עליה של 42% בסיכויים לאי-נקיטת שתן על-רקע סטרס, עליה של 66% בסיכוי לאי-נקיטת שתן עקב דחיפות ועליה של 46% בסיכון להפרעה משולבת, לאחר תקנון לגיל האם, מדד מסת גוף ומשקל הלידה של התינוק.

בקרב נשים עם אי-נקיטת שתן, תסמינים בדרגה בינונית-עד-חמורה של אי-נקיטת שתן על-רקע סטרס ואי-נקיטת שתן על-רקע דחיפות היו מעט יותר נפוצים בקרב נשים לאחר לידה נרתיקית, בעוד ששיעור דומה של נשים שבתי הקבוצות סבלו מאי-נקיטת שתן משולבת בדרגה בינונית-עד-חמורה.

אי-נקיטת שתן מטרידה הייתה מעט נפוצה יותר לאחר לידה נרתיקית (11.2%), בהשוואה למצב לאחר ניתוח קיסרי (6.3%).

החוקרים לא זיהו הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות ברמת המטרד עקב אי-נקיטת שתן על-רקע סטרס או דחיפות, אך תסמינים מטרידים עקב אי-נקיטת שתן משולבת היו נפוצים יותר משמעותית לאחר לידה נרתיקית (40% לעומת 29.9%).

השכיחות של אי-נקיטת שתן משמעותית הייתה גבוהה יותר משמעותית לאחר לידה נרתיקית (9.7% לעומת 5.7%).

רק חלק קטן מהנשים פנו להתייעצות עם רופא (13.2%), למרות שהשכיחות הייתה גבוהה יותר לאחר לידה נרתיקית, בהשוואה לנשים לאחר ניתוח קיסרי (5.2% לעומת 3.7%); הטיפול באי-נקיטת שתן היה אף פחות נפוץ.

צניחת איברי אגן סימפטומטית תרמה משמעותית לשכיחות, משך, סוג והיקף המטרד עקב אי-נקיטת שתן.

החוקרים מדגישים כי לא ניתן לקבוע על-סמך נתונים אלו קשר בין לידה נרתיקית/טראומה נרתיקית ובין אי-נקיטת שתן, ויש להתבסס על מנגנונים פתופיזיולוגיים מתחומים אחרים. עם זאת, ישנם מחקרים המבוססים על בדיקות הדמיה בתהודה מגנטית, בדיקות אולטרה-סאונד וטכניקות נוירו-פיזיולוגיות התומכות בקשר סיבתי בין לידה נרתיקית ובין נזק לרצפת האגן.

BJOG 2013

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול פומי ב- lasofoxifene מלווה בשיפור תסמיני אטרופיה של הלדן והעריה בנשים לאחר מנופאוזה (Menopause)

    טיפול פומי ב- lasofoxifene מלווה בשיפור תסמיני אטרופיה של הלדן והעריה בנשים לאחר מנופאוזה (Menopause)

    בנשים לאחר-מנופאוזה שקיבלו טיפול פומי ב-lasofoxifene תועד שיפור משמעותי קלינית ומובהק סטטיסטית בתסמיני אטרופיה של הלדן והעריה עם פרופיל בטיחות חיובי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Menopause. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אפשרויות הטיפול הנוכחיות כיום לתסמונת GSM (או Genitourinary Syndrome of Menopause) או אטרופיה של הלדן והעריה הן מוגבלות לאסטרוגן נרתיקי, DHEA […]

  • סוכנות התרופות האירופית ממליצה על תרופה חדשה לפעילות-יתר של שלפוחית השתן (מתוך הודעת ה-EMA)

    סוכנות התרופות האירופית ממליצה על תרופה חדשה לפעילות-יתר של שלפוחית השתן (מתוך הודעת ה-EMA)

    סוכנות התרופות האירופית (European Medicines Agency) המליצה על אישור שיווק התכשיר Obgemsa (Vibegron) לטיפול בתסמונת פעילות-יתר של שלפוחית השתן במבוגרים. תסמונת פעילות-יתר של שלפוחית השתן מתאפיינת בצורך פתאומי ועז למתן שתן, למרות שהשלפוחית עשויה להכיל כמות שתן קטנה בלבד, כמו גם עליה בתדירות מתן שתן ואי-נקיטת שתן עקב תכיפות. החומר הפעיל ב- Obgemsaהינו Vibegron, אגוניסט […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול חדש כנגד סרטן שלפוחית שתן (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול חדש כנגד סרטן שלפוחית שתן (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישור סופר-אגוניסט חדש של IL-15, Nogapendekin Alfa Inbakicept-Pmln (או Anktiva), בשילוב עם bacillus Calmette-Guerin (BCG) לטיפול במקרים מסוימים של ממאירות שלפוחית שתן שאינה חודרת לשכבת השריר ולא הגיבה לטיפול ב-BCG בלבד. באופן ספציפי, התרופה מאושרת לטיפול בחולים עם קרצינומה של שלפוחית שתן ממוקמת שאינה חודרת לשכבה השרירית […]

  • טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים בגיל הפוריות עם אפילפסיה כללית אידיופטית, החלפת טיפול תרופתי מ-Valproate ל- Levetiracetamלעומת Lamotrigine מפחיתה את הסיכון להישנות פרכוסים לאחר 24 חודשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אפילפסיה כללית אידיופטית הינה צורה נפוצה של אפילפסיה ומהווה 15-20% מהמקרים, עם שכיחות מעט […]

  • האם נטילת תוספי ויטמין C בזמן היריון עשויה להגן מפני צפצופים בצאצאים לאימהות מעשנות? (JAMA Pediatrics)

    האם נטילת תוספי ויטמין C בזמן היריון עשויה להגן מפני צפצופים בצאצאים לאימהות מעשנות? (JAMA Pediatrics)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Pediatric עולה כי תוספי ויטמין C בזמן היריון עשויים להפחית את הסיכון לצפצופים בצאצאים לאימהות מעשנות, הודות להשפעה של הוויטמין על תפקודי דרכי אוויר. החוקרים השלימו ניתוח מדדי FEF (או Forced Expiratory Flow) של ילדים שנכללו במחקר אקראי שבעבר מצא כי תוספי ויטמין C, בשילוב עם ייעוץ להפסקת עישון, […]

  • חשיבות מועד אבחנת סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    חשיבות מועד אבחנת סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    בנשים עם הופעה של סוכרת הריונית לפני שבוע 20 להיריון ייתכנו תוצאות גרועות יותר, בהשוואה לנשים עם הופעה מאוחרת של סוכרת הריונית שגם החלו טיפול לאחר 24-28 שבועות הריון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ארגון הבריאות העולמי תומך בטיפול בסוכרת הריונית לאחר 24-28 שבועות הריון, אך מחקר TOBOGM הצביע על שיעור […]

  • היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    טיפול SABR (או Stereotactic Ablative Body Radiotherapy) מהווה גישת טיפול בטוחה, לא-פולשנית ויעילה במקרים של ממאירות כלייתית ראשונית בחולים שאינם מתאימים לכריתה ניתוחית של הגידול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Lancet Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קרינה סטריאוטקטית הינה גישת טיפול מבטיחה לחולים עם סרטן כליה לא-נתיח מאחד ומדובר בפרוצדורה לא-פולשנית שאינה […]

  • אבחנה של הידראדניטיס סופורטיבה באם מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה בילדות (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAD)

    אבחנה של הידראדניטיס סופורטיבה באם מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה בילדות (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAD)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Dermatology עולה קשר בין אבחנה של הידראדניטיס סופורטיבה באם ובין סיכון מוגבר לסיבוכים בלידה ותחלואה בילדות, כולל הפרעות נשימתיות, מטבוליות, מחלות מערכת עצבים מרכזית ומחלות נוספות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הידראדניטיס סופורטיבה מלווה בשכיחות מוגברת של תחלואה בנשים בגיל הפוריות וסיבוכי הריון, אך ההשפעות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה