היעילות של Rituximab כנגד תסמונת שיוגרן ראשונית עם מעורבות מערכת עצבים היקפית (Ann Rheum Dis )

ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases עולה כי Rituximab הינו טיפול יעיל בחולים עם תסמונת שיוגרן ראשונית ומעורבות של מערכת העצבים ההיקפית, בין אם מדובר בקריוגלובולנמיה או וסקוליטיס.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך את מקומו של Rituximab בטיפול בחולים עם תסמונת שיוגרן ראשונית (Primary Sjogren’s Syndrome) ומעורבות של מערכת העצבים ההיקפית.

המחקר כלל 17 חולים, בגיל ממוצע של 60 שנים (בטווח 44-78 שנים), עם תסמונת שיוגרן ראשונית ומעורבות של מערכת העצבים ההיקפית.

מהתוצאות עולה כי לאחר שלושה חודשים חל שיפור נוירולוגי ב-11 חולים (65%). החוקרים מדווחים על ירידה במדד Rankin מ-3 (1-5) ל-2 (1-5) לאחר שלושה חודשים, 2 (1-5) לאחר שישה חודשים ו-2 (1-6) לאחר תשעה חודשים (p=0.02). מדד European Sjogren’s Syndrome Disease Activity Index ירד מ-18 (10-44) ל-11 (5-20) לאחר שלושה חודשים, 11 (5-29) לאחר שישה חודשים ו-12 (5-30) לאחר תשעה חודשים (p<0.05).

הטיפול ב-Rituximab היה יעיל בנוכחות מעורבות נוירולוגית בתשעה מבין עשרה חולים עם וסקוליטיס או קריוגלובולינמיה (90%) לאחר שלושה חודשים ובשניים מבין שבעה מקרים (29%) ללא קריוגלובולינמיה ווסקוליטיס (p=0.03). מדדי Rankin ו-European Sjogren’s Syndrome Disease Activity Index ירדו משמעותית בקבוצת החולים עם וסקוליטיס או קריוגלובולינמיה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהממצאים עולה כי Rituximab נמצא יעיל כנגד מעורבות מערכת עצבים היקפית (קריוגלובולינמיה או וסקוליטיס) בחולים עם תסמונת שיוגרן ראשונית.

Ann Rheum Dis (2011)

הערת מערכת:

להלן התייחסותו של ד”ר עודד קמחי, עורך מדור ראומטולוגיה.

תסמונת שיוגרן הינה מחלה אוטואימונית לא נדירה שפולינוירופתיה הינה סיבוך שכיח למדי שלה.שני המאמרים מתיחסים לבעייה הטיפולית ומציגים שתי אלטרנטיבות שעד כה השימוש בהם היה ספורדי ועל פי תאורי מקרה בודדים. עולה מתוך שני הדיווחים כי מודולציה של מערכת החיסון על ידי מבטרה או על ידי נוגדנים תוך ורידיים עשויה להועיל אצל חלק ניכר מהחולים בעיקר בנוירופתיה סנסורית מוטורית המאופיינת על ידי נוכחות קריוגלובולינים ושאינה גורמת לאטקסיה. אחוזי התגובה מרשימים ומאפשרים לתת ביתר קלות מבעבר המלצה לטיפולים יקרים ולא תמיד נטולי תופעות לוואי . יהיה צורך להגדיר בעתיד טוב יותר קלינית את החולים ואת סדר הטיפול הרצוי.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים בגיל הפוריות עם אפילפסיה כללית אידיופטית, החלפת טיפול תרופתי מ-Valproate ל- Levetiracetamלעומת Lamotrigine מפחיתה את הסיכון להישנות פרכוסים לאחר 24 חודשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אפילפסיה כללית אידיופטית הינה צורה נפוצה של אפילפסיה ומהווה 15-20% מהמקרים, עם שכיחות מעט […]

  • ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הפרעה בתפקוד הלב וכלי הדם מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית אזורית ובשכיחות מחלה צרברווסקולארית לאור נוקשות כלי דם, בפרט באלו עם רמת השכלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אות מוגבר בחומר הלבן מעיד על מחלת כלי דם קטנים דיפוזית המערבת את כלי […]

  • חשיפה ל-Hydroxychloroquine במהלך הטרימסטר הראשון להיריון אינה מעלה את הסיכון למומים מולדים (Rheumatology)

    חשיפה ל-Hydroxychloroquine במהלך הטרימסטר הראשון להיריון אינה מעלה את הסיכון למומים מולדים (Rheumatology)

    טיפול ב- Hydroxychloroquine(פלקווניל) כנגד לופוס או דלקת מפרקים שגרונית במהלך הטרימסטר הראשון להיריון אינו מביא לעליה משמעותית בסיכון למומים מולדים מג’וריים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Rheumatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Hydroxychloroquine מומלץ לטיפול בנשים הרות עם מחלות ריאומטיות, כולל לופוס ודלקת מפרקים שגרונית. עם זאת, בשנת 020 פורסם מחקר גדול […]

  • בחולים עם לופוס יציבה ניתן להפסיק את הטיפול ב-Mycophenolate Mofetil (מתוך The Lancet Rheumatology)

    בחולים עם לופוס יציבה ניתן להפסיק את הטיפול ב-Mycophenolate Mofetil (מתוך The Lancet Rheumatology)

    במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Rheumatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי הפסקת טיפול ב- Mycophenolate Mofetil(סלספט) אינה נחותה לעומת טיפול אחזקה בחולים עם לופוס שהשיגו פעילות מחלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לאור הרעילות והתחלואה המשמעותית הכרוכה בשימוש ארוך-טווח ב- Mycophenolate Mofetil, ישנה חשיבות רבה לשאלת אפשרות הפסקת הטיפול […]

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • חיסונים אינם מביאים לעליה בסיכון ללופוס (Arthritis Research & Therapy)

    חיסונים אינם מביאים לעליה בסיכון ללופוס (Arthritis Research & Therapy)

    חיסונים ככלל אינם מעלים את הסיכון להתפתחות SLE (או Systemic Lupus Erythematosus), אך קיים קשר משמעותי בין חיסון כנגד נגיף HBV (או Hepatitis B Virus) ובין המחלה האוטואימונית, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת Arthritis Research & Therapy. ברקע למחקר, עלתה השערה כי חיסונים עלולים להיות טריגר להתפתחות לופוס, לאור החשיבות שלהם בתגובות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה