מקומה של בדיקת ממוגרפיה מותאמת אישית (Ann Intern Med)

ההנחיות הנוכחיות לבדיקות ממוגרפיה מבוססות על גיל הנבדקת בלבד, אך מחקר חדש מציע גישה חדשה, לפיה יש להתאים את בדיקות הממוגרפיה באופן אישי, על-פי גורמים אחרים, בהם גיל, צפיפות השד, היסטוריה משפחתית של סרטן שד והעדפות וערכי המטופלת.

ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Annals of Internal Medicine והם קוראים תיגר על ההנחיות הנוכחיות מטעם קבוצות דוגמת American Cancer Society ו-US Preventive Services Task Force, הממליצות על בדיקות ממוגרפיה על-פי גיל בלבד.

מנתוני ממאגר Breast Cancer Surveillance Consortium, שכללו מידע אודות 8,374,024 בדיקות ממוגרפיה, 86,700 מקרים של סרטן שד, ולמעלה מ-2,300,000 נשים, לא עלה כל הבדל בין בדיקות סקר אחת לשנה או אחת לשנתיים.

תועד הבדל גדול בין נשים שלא עברו כלל בדיקות סקר ואלו שעברו בדיקות סקר אחת לשלוש שנים. עם בדיקות סקר אחת לשנתיים, תועד שיפור נוסף בזיהוי גידולים ממוקמים; עם בדיקות סקר שנתיות, לא חל שיפור אמיתי.

המומחים פיתחו מודל להשוואת העלויות במהלך החיים והתועלת הבריאותית בנשים שעברו בדיקות ממוגרפיה כל שנה, כל שנתיים, כל 3-4 שנים, או אלו שלא עברו כלל בדיקות ממוגרפיה. המדגם כלל נשים מארצות הברית, בגילאי 40-49, 50-59, 60-69 ו-70-79שנים, לאחר בדיקת ממוגרפיה ראשונית בגיל 40 וצפיפות שד בקטגוריה 1-4 (לפי קטגורית BI-RADS).

לצורך המודל, החוקרים התבססו על נתוני SEER (Surveillance, Epidemiology, and End Results).

ההנחה הבסיסית הייתה כי כל הנשים היו בריאות בתחילה, אך בסופו של דבר סווגו לאחת משש קטגוריות: נותרו בריאות, פיתחו DCIS (Ductal Carcinoma In Situ), פיתחו סרטן שד פולשני מקומי, פיתחו סרטן שד פולשני אזורי, פיתחו סרטן שד פולשני מרוחק, או מתו עקב סרטן שד פולשני או מסיבות אחרות.

עבור כל תרחיש, החוקרים חישבו את מספר הנשים שיש לסקור במהלך עשר שנים, במטרה למנוע מקרה תמותה אחד עקב סרטן שד. הם גם העריכו את העלויות של בדיקות ממוגרפיה עבור כל QALY (Quality-Adjusted Life-Year) נוסף.

מתוצאות המחקר עולה כי בדיקות ממוגרפיה שנתיות אינן משתלמות מבחינת עלות-תועלת באף אחת מהקבוצות, ללא קשר לגיל או צפיפות שד. בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים נמצאה משתלמת מבחינת עלות-תועלת לנשים בגילאי 40-79 שנים עם קטגוריית BI-RADS של 3-4 להערכת צפיפות השד, או בנשים בגילאי 50-69 שנים עם צפיפות בדרגה 2.

הבדיקה השתלמה גם בנשים בגילאי 60-79 שנים עם צפיפות שד בקטגוריה 1 וסיפור משפחתי של סרטן שד או ביופסיה קודמת מהשד, ובכל הנשים בגילאי 40-79 שנים עם סיפור משפחתי של סרטן שד וביופסיה קודמת מהשד, ללא תלות בצפיפות השד.

החוקרים זיהו דפוס דומה כאשר העריכו את התועלת של בדיקות ממוגרפיה בלבד. יש לסקור כמות נשים קטנה יותר למניעת מקרה תמותה אחד עקב סרטן שד, עם התקדמות הגיל או צפיפות השד. כאשר בדיקת ממוגרפיה בוצעה אחת לשנתיים, במקום אחת ל-3-4 שנים במשך 10 שנים, היה צורך לסקור 2041 נשים בגילאי 60-69 שנים עם צפיפות שד בקטגוריה 4, על-מנת למנוע מקרה תמותה אחד עקב סרטן שד, זאת בהשוואה ל-12,195 נשים בגילאי 40-49 שנים עם צפיפות שד בקטגוריה 2.

החוקרים מסכמים וכותבים כי נשים יכולות לבחור לעבור בדיקות ממוגרפיה כאשר הן מגיעות לגיל 40; אלו עם צפיפות שד נמוכה או ממוצעת וללא גורמי סיכון אחרים, יכולות לבחור לחזור על בדיקת הסקר בגיל 50. בשלב זה יש להתחיל בבדיקות סקר תקופתיות. כמו כן, בניגוד להנחיות הנוכחיות, בנשים בגילאי 50-79 שנים עם צפיפות שד נמוכה וללא גורמי סיכון אחרים לסרטן שד, ניתן לשקול עריכת בדיקות סקר לעיתים פחות תכופות מאשר אחת לשנתיים.

בנשים בגילאי 40-49 שנים עם צפיפות שד גבוהה יחסית או גורמי סיכון נוספים לסרטן שד, בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים משתלמת מבחינת מאזן עלות-תועלת. בהחלטה על התחלת תכנית בדיקות סקר ומרווח הזמן האופטימאלי בין הבדיקות יש לקחת בחשבון גורמים אחרים, דוגמת ההשפעה הרגשית האפשרית של ממוגרפיה.

Ann Intern Med. 2011;155:10-20

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Telisotuzumab לטיפול ב-NSCLC עם ביטוי מוגבר של חלבון c-Met

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Telisotuzumab לטיפול ב-NSCLC עם ביטוי מוגבר של חלבון c-Met

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) העניק אישור מואץ ל- Telisotuzumab Vedotin לטיפול בחולים עם סרטן ריאות מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) מתקדם-מקומית או גרורתי עם ביטוי מוגבר של חלבון c-Met לאחר טיפול סיסטמי קודם. מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר גם את בדיקת VENTANA MET (SP44) RxDx Assay של חברת רוש […]

  • מה בין גודל הגידול ובין הסיכון להישנות מחלת הודג'קין?

    מה בין גודל הגידול ובין הסיכון להישנות מחלת הודג'קין?

    במאמר שפורסם בכתב העת Blood Advances מדווחים חוקרים מאנגליה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי קשר משמעותי בין קוטר הגידול המקסימאלי ובין הסיכון להישנות בחולים עם מחלת הודג’קין בשלב-מוגבל שהשיגו בדיקת הדמיה תקינה, כאשר כל עליה של סנטימטר אחד בקוטר המקסימאלי של הגידול לוותה בעליה של 21% בסיכון להישנות. מדגם המחקר כלל 1,278 חולים […]

  • צריכה רבה של עוף מלווה בסיכון מוגבר לתמותה

    צריכה רבה של עוף מלווה בסיכון מוגבר לתמותה

    צריכה שבועית של עוף בהיקף של מעל 300 גרם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה וסיכון גבוה יותר מכפליים לתמותה עקב ממאירויות של מערכת העיכול בהשוואה לצריכה שבועית קטנה מ-100 גרם, כאשר הסיכון גבוה יותר בגברים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צריכת עוף, הנחשבת אפשרות בריאה יותר מבשר […]

  • תופעות לוואי על-רקע חיסוני מלוות בהישרדות טובה יותר של חולים עם SCLC בשלב נרחב

    תופעות לוואי על-רקע חיסוני מלוות בהישרדות טובה יותר של חולים עם SCLC בשלב נרחב

    תופעות לוואי על-רקע חיסוני מלוות בשיעורי הישרדות ללא-התקדמות ושיעורי הישרדות כוללת טובים יותר בחולים עם סרטן ריאות מסוג SCLC (או Small Cell Lung Cancer) בשלב נרחב שקיבלו טיפול כימו-אימונותרפי לעומת אלו ללא אירועים אלו, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Journal of Cancer. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 399 חולים (גיל חציוני של 66 שנים, 55.4% […]

  • טיפול כימו-קרינתי במינון נמוך מספר תוצאות טיפול בחולים עם ממאירות של פי הטבעת

    טיפול כימו-קרינתי במינון נמוך מספר תוצאות טיפול בחולים עם ממאירות של פי הטבעת

    מתוצאות מחקר PLATO-ACT4 שפורסמו בכתב העת The Lancet Oncology עולה כי בחולים עם ממאירות פי טבעת בשלב מוקדם שקיבלו טיפול כימו-קרינתי במינון מופחת תועדו שיעורי תגובה קלינית מלאה גבוהים יותר לאחר שישה חודשים, לצד פחות רעילות חדה, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול סטנדרטי בלבד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מינון גבוה של טיפול קרינתי עשוי להוביל […]

  • האם ניטור מרחוק עשוי להפחית אשפוזים בחולים עם מחלות ממאירות?

    האם ניטור מרחוק עשוי להפחית אשפוזים בחולים עם מחלות ממאירות?

    ניטור תסמינים מרחוק באמצעים אלקטרוניים להערכת תוצאים לפי דיווח מטופלים לווה בהפחתת היקף האשפוזים בשיעור של 19% לאחר שלושה חודשים ובהיקף של 13% לאחר שישה חודשים בחולים עם מחלה ממארת תחת טיפול סיסטמי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. התועלת של אמצעי ניטור מרחוק תועדה במגוון אוכלוסיות חולים, כולל אלו המתגוררים […]

  • הישרדות ארוכת-טווח דומה עם כריתת רחם פשוטה או רדיקאלית בנשים עם סרטן צוואר רחם

    הישרדות ארוכת-טווח דומה עם כריתת רחם פשוטה או רדיקאלית בנשים עם סרטן צוואר רחם

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים עם סרטן צוואר רחם בדרגת סיכון נמוכה שיעורי ההישרדות בטווח הארוך דומים עם כריתת רחם פשוטה, כריתת רחם רדיקאלית מותאמת או כריתת רחם רדיקאלית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כריתת רחם רדיקאלית עם הסרת קשריות לימפה אגניות הינה […]

  • ההשפעה של סיבוכי ניתוח בלוטת התריס על איכות החיים של החולים

    ההשפעה של סיבוכי ניתוח בלוטת התריס על איכות החיים של החולים

    ממחקר מבוסס-אוכלוסייה משבדיה, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת BJS Open, עולה כי אין הבדלים משמעותיים באיכות החיים הבריאותית בין חולים עם וללא היפופאראתירואידיזם לאחר כריתה מלאה של בלוטת הריס לאורך חציון מעקב של 11 שנים. החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי מבוסס-אוכלוסייה להערכת הבדלים באיכות החיים הבריאותית בין חולים עם וללא היפופאראתירואידיזם שעברו כריתה מלאה של בלוטת התריס […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך