מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Blood עולה כי מבוגרים ששרדו מחלת לויקמיה בילדותם מצויים בסיכון להתפתחות תסמונת מטבולית, כאשר גישת טיפול המבוססת על השתלת תאי גזע המטופיאטים עם הקרנה כל-גופית זוהתה כגורם סיכון מג’ורי להתפתחות תסמונת מטבולית.
במסגרת מחקר חדש העריכו החוקרים את השכיחות וגורמי הסיכון לתסמונת מטבולית במבוגרים צעירים ששרדו לויקמיה בילדות.
במהלך השנים 2007-2008, בוצעה הערכה של תסמונת מטבולית בכל המבוגרים שנכללו בתכנית de l’Enfant et de l’Adolescent, עוקבה פרוספקטיבית של שורדי לויקמיה. מבין 220 חולים מתאימים, 184 חולים (83.6%) עברו הערכה מלאה. חציון הגיל בעת ההערכה ומשך המעקב עמדו על 21.2 ו-15.4 שנים.
השכיחות הכוללת של תסמונת מטבולית עמדה על 9.2%. לא נמצא קשר בין תסמונת מטבולית ובין מין, גיל בעת אבחנה, סוג הלויקמיה, טיפול בסטרואידים והקרנות למערכת העצבים המרכזית. החולים סווגו בהתאם לארבע גישות טיפול: כימותרפיה בלבד (97 חולים), כימותרפיה והקרנות למערכת העצבים המרכזית (27 חולים), השתלת תאי גזע המטופויאטים ללא הקרנה כל-גופית (17 חולים) ועם הקרנה כל-גופית (43 חולים). אבחנת תסמונת מטבולית נקבעה ב-5.2%, 11.1%, 5.9% ו-18.6% מהחולים, בהתאמה.
הסיכון המוגבר שתועד בקבוצת החולים לאחר השתלת תאי גזע המטופויאטים והקרנה כל-גופית היה מובהק סטטיסטית עם יחס סיכויים של 3.9 (p=0.03). גישת טיפול שכללה השתלת תאי גזע המטופויאטים עם הקרנה כל-גופית לוותה בשיעור גבוה יותר של היפרטריגליצרידמיה (יחס סיכויים של 4.5, p=0.004), רמת HDL נמוכה יותר (יחס סיכויים של 2.5, p=0.02), ועליה ברמות סוכר בצום (יחס סיכויים של 6.1, p=0.04).
לאור זאת, החוקרים מסכמים וכותבים כי גישת טיפול בלויקמיה הכוללת השתלת תאי גזע המטופיאטים עם הקרנה כל-גופית הינה גורם סיכון מג’ורי להתפתחות תסמונת מטבולית. החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים על-מנת להבין טוב יותר את טיב הקשר.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!