ישנן עדויות מסוימות לפיהן תרופות המדכאות את מערכת החיסון עשויות לסייע במניעת התלקחויות בחולים עם מחלות מעי דלקתיות, אולם הממצאים בנושא אינם חד-משמעיים, כך עולה ממטה-אנליזה חדשה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי רופאים וחולים רבים מעדיפים טיפול בתרופות לדיכוי מערכת החיסון, אך חלק גדול מהמחקרים בנושא היו קטנים וסך ההשפעה שלהן צנוע, כאשר בחלק מהמקרים ההשפעה אף לא הייתה מובהקת סטטיסטית. עדיין דרושים מחקרים גדולים ומבוקרים להערכת התועלת של טיפולים אלו.
החוקרים מסבירים כי כאשר לא ניתן לשלוט בתסמיני מחלת קרוהן ו-UC (Ulcerative Colitis) עם טיפול ב-5-Aminosalicylic Acid וסטרואידים, יש מקום לניסיון טיפול בתרופות לדיכוי מערכת החיסון.
במחקר החדש סקרו החוקרים את התוצאות ממחקרים להערכת תוצאות הטיפול לדיכוי חיסוני. הם קובעים כי חסרים מחקרים בנושא מאחר והצליחו לזהות 897 חולי קרוהן ו-268 חולי UC בלבד במחקרים אלו.
המידע אודות טיפול ב-Methotrexate ו-Cyclosporine היה מוגבל במיוחד, למרות שהיו נתונים שתמכו במתן טיפול ב-Methotrexate בחולי קרוהן, אך לא בחולים עם UC.
חמישה מחקרים בנושא Azathioprine ו-6-Mercaptopurine ב-380 חולים עם מחלת קרוהן פעילה לא הדגימו כל השפעה על הפוגה. בשני מחקרים שכללו 198 חולים עם מחלת קרוהן שקטה, Azathioprine לא השפיע משמעותית על שיעורי ההפוגה. במחקרים נוספים בנושא, לא הודגמה תועלת להמשך טיפול ב-Azathioprine.
שני מחקרים שכללו 130 חולים עם מחלת UC פעילה הצביעו על מגמה לפיה ישנה תועלת לטיפול ב-Azathiporine ובשלושה מחקרים שכללו 127 חולים עם UC שקטה, הטיפול ב-Azathioprine הפחית משמעותית את שיעור ההתלקחויות (סיכון יחסי של 0.60).
החוקרים לא מצאו תופעות לוואי נוספות בחולים שנטלו טיפול לדיכוי מערכת החיסון, אך מציינים כי הדבר משקף את מספר המשתתפים הקטן שנכללו במחקרים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול לדיכוי מערכת החיסון אינו נטול סיכונים ולכן חשוב להגדיר היטב את התועלת של טיפולים אלו כך שניתן יהיה להעריך טוב יותר את מאזן סיכון-תועלת.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!