אחד מכל חמישה ילדים עם היסטוריה של פרכוסים בינקות אובחן עם אפילפסיה עד גיל 22 שנים, זאת בהשוואה ל-1.15% בלבד מאלו ללא פרכוסים בינקות, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה חדש שפורסמו בכתב העת Developmental Medicine & Child Neurology. החוקרים מדווחים כי הסיכון המוגבר לאפילפסיה נותר לאורך תקופת הילדות.
מחקר העובה המבוסס על מרשם ארצי כלל 1,294,377 ילדים שנולדו בדנמרק בין 1997 ו-2018, מהם 1,998 שרדו פרכוסים בינקות והשלימו ניתוח נתונים ממאגרי Danish Medical Birth Register, Danish Register of Causes of Death, Danish Migration Register ו-Danish National Patient Registry.
התוצא העיקרי היה אפילפסיה, כאשר תוצא משני הוגדר כפרכוס חום.
הסיכון המצטבר לאפילפסיה היה גבוה יותר משמעותית בילדים עם פרכוסים בינקות, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה דומה (20.4% לעומת 1.15%; יחס סיכון מתוקן של 27.11, רווח בר-סמך 95% של 24.42-30.09). הסיכון המוגבר נותר בקבוצות גיל שונות: 0-1 שנים (11.4%), 1-5 שנים (15.9%), 5-10 שנים (19%) ו-10-22 שנים (20.4%).
בילדים עם אוטם מוחי, דימום, קרניקטרוס, או מומים מוחיים (יחס סיכון מתוקן של 2.49, רווח בר-סמך 95% של 1.98-3.14) ובאלו עם מדד אפגר נמוך (יחס סיכון מתוקן של 1.49, רווח בר-סמך 95% של 1.12-1.98) תועד סיכון גבוה יותר לאפילפסיה לעומת אלו עם פרכוסים על-רקע אתיולוגיה לא-ידועה.
הגיל החציוני בעת אבחנת אפילפסיה עמד על חמישה חודשים בילדים עם פרכוסים בינקות, לעומת 4 שנים באלו ללא פרכוסים בינקות.
הסיכון לפרכוסי חום ללא אפילפסיה בהמשך היה גם כן גבוה יותר בילדים עם פרכוסים בינקות, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה דומה של פרכוסים בגיל צעיר (6.2% לעומת 3.8%; יחס סיכון מתוקן של 1.61, רווח בר-סמך 95% של 1.35-1.94).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מאשרים את הסיכון להתפתחות אפילפסיה לאחר פרכוסים בינקות, כאשר הסיכון הגבוה ביותר תועד בשנה הראשונה לחיים אך נותר לתוך גיל ההתבגרות. שינויים חריגים במבנה המוח נקשרו עם הסיכון הגבוה ביותר לאפילפסיה.
Developmental Medicine & Child Neurology, Feb 19, 2025
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!