ADHD

הורים לילדי ADHD : יחסים עם הרופא? זה הכל ענין של אמון/ דר’ חגית טולדנו

מפחדים מתרופות? מבולבלים מהמידע הזורם באינטרנט ולא בטוחים מה אמת ומה לא? כנס חדש בנושא הפרעות קשב, שיתקיים ב-13 בינואר ברעננה לקראת יום המשפחה הבינלאומי, יחד עם נותנת החסות אפליקציית iCON לניהול הפרעת קשב, ישפוך אור על הטיפול התרופתי, ועל הדרכים ליצירת אמון בין ההורים לרופא המטפל. ד”ר חגית טולדנו אלחדיף, נוירולוגית ילדים המרצה בכנס, עם טיפים חשובים להורים ולרופאים לבניית מערכת היחסים החשובה הזו, שאחראית להצלחת הטיפול בילד

הצלחתו של הליך טיפולי בילד עם הפרעת קשב וריכוז תלויה במספר גורמים, בהם מחויבות ההורים והילד לתהליך, וכן שיתוף פעולה מוצלח בין הגורמים הרלוונטיים, ובראש ובראשונה: בין ההורים לרופא המטפל. טיפול בילד עם הפרעת קשב וריכוז אינו מסתכם בתרופות בלבד; על מנת שהרופא יכיר את הלקויות הספציפיות של הילד, וידע להציע טיפול מתאים להוריו ולבצע את המעקב הראוי, על שני הגורמים הרופא וההורים לנהל מערכת יחסים המושתתת על תקשורת ואמון. “שיתוף הפעולה בין הורים לילדים עם הפרעת קשב לבין הרופא המטפל, יקבע האם הטיפול בילד יצליח או לא”, אומרת ד”ר חגית טולדנו אלחדיף, נוירולוגית ילדים, מומחית להתפתחות הילד בבית החולים “דנה-דואק” לילדים. בחשיבות הקשר הזה תעסוק ד”ר טולדנו בהרצאתה, במסגרת כנס מקצועי בשם “היבטים רגשיים ביחסי הורים וילדי ADHD “, שיתקיים ב-13 בינואר 2015, במשכן למוזיקה ואמנויות ברעננה. הכנס, מטעם “הורות בקשב- מרכז להדרכת הורים לילדים עם הפרעת קשב”, מיועד למטפלים ולהורים לילדים הסובלים מההפרעה, במטרה לספק להם כלים, תמיכה וידע בתחום.

“כשההורים מצוידים בידע ובהבנה של סוגי הטיפול, קל להם יותר להיות שותפים לתהליך”

על מנת ליצור שיתוף פעולה פורה ומוצלח בין ההורים לרופא המטפל, לטובת הילד הסובל מהפרעת קשב, ממליצה ד”ר טולדנו להורים להכיר את הליקויים של הילד לעומקם. “אני תמיד משתפת את ההורה באבחנה, בדרך לאבחנה ובתכנון הטיפול”, היא אומרת. “ככל שההורה יודע יותר ומעורב יותר בתהליך, יהיו לו הכלים המתאימים להיות שותף בדרכי הטיפול”.

ד”ר טולדנו מדגישה, כי שיתוף הרופאים את ההורים בידע הקיים תורם להבנת המשפחה כולה את התהליך, ומסייע להפחתת חששות. “לא מיד ולא תמיד אני מדברת על טיפול תרופתי- זה תמיד תלוי אם קיימת בכלל פגיעה בתפקוד של הילד”, מציינת ד”ר טולדנו. “מעבר לכך, כיום ידוע שהטיפול המיטיב ביותר לילדי ADHD הוא טיפול משולב, תרופתי ורגשי. הילד צריך ללמוד להסתדר ולתפקד לא רק במסגרת הלימודית, אלא גם בחיים המשפחתיים והחברתיים, וכשהוא בוגר עליו לדעת להסתדר גם במקומות למידה, עבודה, וכאזרח במדינה- על כל הכללים והחוקים הנובעים מכך. לכן הקניית כלים חשובים מסייעת לילד להתמודד עם העולם שבחוץ, ומכינה אותו כראוי- בין אם בכלים להתארגנות בכוחות עצמו, ובין אם באמצעות הוראה מתקנת או פרטנית, המקנה לילד אסטרטגיות לעצמאות וליעילות בלמידה. אלה הדברים שנשארים אצל הילד לכל החיים והופכים לטבע שני שלו, לעומת הטיפול התרופתי שהוא זמני. בטיפול המשלים הילד נדרש להיות אקטיבי, ולקחת אחריות על החלק הזה בתהליך. כשההורים מצוידים בידע המתאים ומבינים את כל סוגי הטיפול, קל להם יותר להיות שותפים בהחלטה על דרכי הטיפול”.

“לא צריך להאמין רק לרופאים, אפשר ורצוי לכוון את ההורים למקורות מידע מהימנים”

ידע, כאמור, הוא כוח, ובמקרה של טיפול בהפרעת קשב וריכוז הוא חשוב פי כמה: האינטרנט הוא מקום פרוץ למדי, וההורה המבולבל עלול למצוא את עצמו טובע בשטף המידע הקיים. “פעמים רבות הורים מגיעים עם מיתוסים על הטיפול התרופתי ועם מידע לא בהכרח מהימן, ואחד התפקידים שלנו כרופאים הוא לעשות להם סדר, מה נכון ומה לא”, אומרת ד”ר טולדנו. “ההורים לא צריכים להאמין רק לרופאים- אפשר ורצוי לכוון אותם למקורות מהימנים ולא חסרים כאלה, בין אם באתרים מקצועיים באינטרנט, ובין אם בספרים ובמאמרי מומחים. חשוב שההורים יגיעו לטיפול עם כמה שיותר ידע והבנה בתחום”.

אחד החששות הגדולים של הורים רבים הוא מפני תופעות הלוואי של הטיפול. ד”ר טולדנו מציינת, שעל ההורים לקחת בחשבון כי טיפול תרופתי עלול לגרום לתופעות לוואי, ככל תרופה אחרת, ובמקרה זה לשקול את התועלת שתצמח מהטיפול, אל מול הנזק מהיעדר הטיפול. “למי שהטיפול התרופתי מתאים- הוא רק מסייע, ותופעות הלוואי הן עניין חולף, שעל ההורים ועל הרופאים לדעת להתמודד איתו, כדי להבין כיצד להימנע ממנו”, היא אומרת. כך למשל, אחת מתופעות הלוואי הבולטות בטיפול התרופתי בהפרעת קשב היא חוסר תיאבון. גם כאן, מסבירה ד”ר טולדנו כי שיתוף פעולה בין ההורה לרופא, יניב דרכים לשיפור התזונה של הילד ויסייע לפתור את התופעה.

כדי לזכות באמון המשפחה, חשוב שהרופא יהיה זמין לפניות ולמענה

“כשאני מסבירה להורים ומיידעת אותם לגבי ההפרעה של ילדם וממה היא נגרמת, קל להם הרבה יותר לקבל את העובדה שיש אבחנה ויש שם להפרעה, ובהמשך- יהיה להם קל יותר להבין את הטיפול”, מחדדת ד”ר טולדנו. “רופא זוכה באמון המשפחה בעיקר לאחר שנראית הצלחה של הילד לאור הטיפול”. בנוסף, לדבריה, כדי לזכות באמון המשפחה חשוב שהרופא יהיה זמין לפניות ולמענה. “ברגע שהילד לא מצליח בבית הספר או בחיים החברתיים שלו, מבחינת ההורים מדובר במצב חירום לכל דבר, וכך גם אני מתייחסת לזה, ומשתדלת לתת מענה תמידי בזמן אמת”, היא אומרת.

לפנות זמן פיזי ורגשי למפגשים הטיפוליים

טיפ חשוב נוסף שחולקת ד”ר טולדנו בנושא הוא סבלנות. “תהליך טיפולי בילד עם הפרעת קשב וריכוז הוא תהליך שלוקח זמן. לכן חשוב שהרופא מצדו יעניק את הזמן הראוי לשיחה עם ההורים, בנפרד מהשיחה עם הילד, וכן יאסוף את כל האינפורמציה הדרושה ללמידת הליקויים של הילד מכל הגורמים האפשריים, לרבות מדריכים בחוגים של הילד”, היא אומרת. “גם ההורים מצדם צריכים לפנות זמן למפגשים עם הרופא המטפל, ולהגיע אליהם פנויים הן פיזית והן רגשית, ולא כבדרך אגב”.

“אפליקציית iCON מאפשרת תקשורת שוטפת ובונה אמון בין ההורים לרופא”

אפליקציית iCON , נותני החסות בכנס “היבטים רגשיים ביחסי הורים וילדי ADHD ” , היא אפליקציית מרשם שנועדה להשלים את הטיפול התרופתי לילדים עם הפרעת קשב, ומאפשרת להורים ולרופאים לבצע מעקב יומי אחר תגובת הילד לטיפול, ובכך לנהל אותו בצורה מיטבית.

ד”ר טולדנו סבורה, כי האפליקציה תורמת לשיתוף הפעולה החשוב בין ההורים לרופא המטפל ומייעלת אותו, בעיקר בכל הקשור למעקב אחר הילד.

“מדובר באמצעי תקשורת, שמאפשר מצד אחד להורה, להעניק מידע שוטף לרופא לגבי תגובת הילד לטיפול התרופתי, ומצד שני- מסייע לרופא להתאים לילד את הטיפול הנכון ביותר עבורו, לפי הסימפטומים הספציפיים של ההפרעה שלו ותגובתו לתרופה”. כך מוסיפה אסנת דרי, מנחת הכנס, המשמשת כמדריכת הורים פרטנית וקבוצתית להורים לילדים ומתבגרים עם הפרעות קשב, ב”מרכז הורות בקשב”. לדבריה, האפליקציה מאפשרת תקשורת שוטפת ובונה אמון בין ההורה לרופא המטפל. “ככל שיש תקשורת טובה יותר בין ההורה לרופא, שבה להורה יש אמצעים להעביר כמה שיותר מידע לרופא, וגם לקבל ממנו כמה שיותר מידע- הוא מסוגל להתמודד טוב יותר עם ההליך הטיפולי”, אומרת דרי. “האוזן הקשבת של הרופא, החשובה כל כך להורים, באה לידי ביטוי גם דרך ה- – iCON העובדה שאפשר להציג לרופא את המידע הנחוץ באפליקציה, מסייעת לבסס אמון בטיפול, שתורם להצלחתו”.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול תרופתי כנגד ADHD מלווה בהפחתת הסיכון לאובדנות ואשפוזים (JAMA Netw Open)

    טיפול תרופתי כנגד ADHD מלווה בהפחתת הסיכון לאובדנות ואשפוזים (JAMA Netw Open)

    חלק מהתרופות הסטימולנטיות המשמשות לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit Hyperactivity Disorder) מלוות בסיכון מופחת לאשפוזים מסיבות פסיכיאטריות ומסיבות לא-פסיכיאטריות ובסיכון מופחת לאובדנות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים אספו נתונים ממגוון מאגרי נתונים בשבדיה במטרה לזהות חולים בגילאי 16-65 שנים עם אבחנה של ADHD בין ינואר 2006 ועד דצמבר […]

  • טיפול ב- Methylphenidate מלווה בעליה קלה בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים (JAMA Netw Open)

    טיפול ב- Methylphenidate מלווה בעליה קלה בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים (JAMA Netw Open)

    טיפול ב-Methylphenidate מלווה בעליה קלה בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריי במטופלים בתרופה לאורך למעלה משישה חודשים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי התבסס על נתונים ממאגר ארצי בשבדיה וכלל 26,710 חולים עם אבחנה של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder) בגילאי 12-60 שנים (גיל חציוני של 20 שנים) אשר קיבלו […]

  • עליה משמעותית במרשמים לטיפול ב-ADHD במהלך מגפת הקורונה (JAMA Psychiatry)

    עליה משמעותית במרשמים לטיפול ב-ADHD במהלך מגפת הקורונה (JAMA Psychiatry)

    היקף המרשמים לטיפול בתרופות להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder) עלה משמעותית בארצות הברית במהלך מגפת הקורונה, בפרט בקרב מבוגרים צעירים ונשים, כך עולה מתוצאות מחקר חתך חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. החוקרים התבססו על נתונים ממאגר National Prescription Audit Commercial Database, הכולל למעלה מ-94% מהמרשמים הניתנים באופן אמבולטורי. הם בחנו את ניפוקי המרשמים […]

  • מתבגרים וגברים צעירים עם קרטוקונוס בסיכון מוגבר ל-ADHD (מתוך JAMA Ophthalmol)

    מתבגרים וגברים צעירים עם קרטוקונוס בסיכון מוגבר ל-ADHD (מתוך JAMA Ophthalmol)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Ophthalmology מדווחים דר’ מרגריטה ספיר ושותפיה מהמרכז הרפואי שמיר בצריפין על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי קשר בין אבחנה של קרטוקונוס ובין הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention/Deficit and Hyperactivity Disorder, או ADHD). החוקרים השלימו מחקר חתך רטרוספקטיבי שכלל 940,763 מתבגרים ומבוגרים בשירות צבאי בין ינואר 2011 ועד דצמבר 2021 […]

  • גורמי סיכון לאבחנה של ADHD במבוגרים (BMC Psychiatry)

    גורמי סיכון לאבחנה של ADHD במבוגרים (BMC Psychiatry)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת BMC Psychiatry עולה כי הפרעות פסיכיאטריות וטיפולים כנגד מחלות פסיכיאטריות מלווים בסיכון מוגבר משמעותית לאבחנה של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit/Hyperactivity Disorder, או ADHD) במבוגרים בארצות הברית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הכרת גורמי סיכון ל-ADHD עשויה לסייע באבחנה מוקדמת של הפרעת הקשב והריכוז; עם זאת, אין מחקרים רבים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר ל-ADHD בבנים ובבנות (Ann Epidemiol)

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר ל-ADHD בבנים ובבנות (Ann Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לידה לפני 38 שבועות הריון מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD או Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder) בבנים ובבנות. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הסיכון ל-ADHD בקרב אלו שנולדו לפני שבוע 38 היריון ולבחון הבדלים אפשריים בין גברים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה