ADHD

1 מכל 20 ילדים בבריטניה חווה תסמיני COVID-19 למשך ארבעה שבועות ויותר (Lancet Child Adolesc Health)

כ-5% מהילדים בגילאי 5-17 שנים חוו תסמיני COVID-19 שנותרו למשך לפחות 28 ימים וקרוב ל-2% עדיין חווים תסמינים אלו לאחר 56 ימים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מבריטניה.

מדענים ממשיכים ללמוד אודות על התסמינים הממושכים של COVID-19, המוגדרים על-פי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן כתסמינים חדשים או מתקדמים של נגיף הקורונה, אשר נמשכו ארבעה שבועות ומעלה. תסמינים ממושכים של נגיף הקורונה (Long COVID) תוארו בילדים, אך נפוצים יותר במבוגרים. ה-American Academy of Pediatrics פרסם השבוע הנחיות אודות הטיפול בילדים עם תסמינים ממושכים של נגיף הקורונה.

במסגרת המחקר אספו החוקרים נתונים אודות 258,790 ילדים, כולל 1,734 ילדים חיוביים לנגיף הקורונה ונתונים זמינים אודות משך המחלה בין תחילת ספטמבר בשנת 2020 ועד 24 בינואר, 2021.

חציון משך המחלה בקרב הילדים עמד על 6 ימים והיה קצר יותר בקרב ילדים קטנים יותר, בהשוואה לילדים גדולים (5 ימים לעומת 7 ימים, בתאמה). התסמינים הנפוצים ביותר עליהם דיווחו כל הילדים כללו כאבי ראש (62.2%) ועייפות (55%).

בקרב ילדים קטנים יותר, תסמינים נפוצים כללו חום (43.7%), כאבי גרון (36.2%), כאבי בטן (27.7%) ושיעול ממושך (24.7%). בילדים גדולים יותר, התסמינים המדווחים כללו כאבי גרון (51%), חוסר חוש ריח (48.3%), חום (34.6%) ושיעול ממושך (26%).

מבין 1,734 הילדים, 77 (4.4%) דיווחו על תסמינים לאחר 28 ימים. חציון מספר התסמינים עמד על 6 בשבוע הראשון ועל 8 לאורך המשך המחלה.

לאחר 28 ימים, חציון נטל התסמינים פחת לשתיים. התסמינים הנפוצים כללו עייפות (84.4%), כאבי ראש (77.9%), אובדן חוש ריח (77.9%( וכאבי גרון (74%).

לאחר 56 ימים, 25 ילדים (1.8%) עדיין חוו תסמיני COVID-19. התסמינים הנפוצים כללו אובדן חוש ריח (84%), כאבי ראש (80%), כאבי גרון (80%) ועייפות (76%).

החוקרים כותבים כי בילדים גדולים יותר תועד סיכוי גבוה יותר לתסמיני COVID-19 לאחר 28 ימים, תצפית שלא תוארה לאחר 56 ימים.

לסיכום, למרות ש-COVID-19 בילדים מלווה לרוב במשך קצר יותר של נטל תסמינים קטן, בחלק מהילדים עם COVID-19 תתכן מחלה ממושכת. עם זאת, הם מרגיעים כי נטל התסמינים בילדים אלו לא גבר עם הזמן ומרבית הנזקים החלימו לאחר 56 ימים.

Lancet Child Adolesc Health 2021.

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לחיסון כנגד נגיף קורונה השפעה מגנה מתונה מפני Long COVID. ההשפעה המגנה של החיסון גדולה יותר במתבגרים בסיכון מוגבר להתפתחות Long COVID ופוחתת עם הזמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חיסון מפחית את הסיכון לזיהום בקורונה בילדים, אך ההשפעה של החיסון […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חיסון כנגד קורונה אינו מעלה את הסיכון לדחיית שתל קרנית (Am J Ophthalmol)

    חיסון כנגד קורונה אינו מעלה את הסיכון לדחיית שתל קרנית (Am J Ophthalmol)

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Ophthalmology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אין עדות לקשר בין חיסונים כנגד קורונה ובין הסיכון לדחיית שתל קרנית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנם דיווחים אנקדוטיים אודות מקרים של דחיית שתל לאחר חיסון כנגד קורונה או זיהומים אחרים, בעקבותיהם עלה חשש כי גירוי מערכת […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול לייזר שבועי בתינוקות עם כתמי פורט ויין (JAMA Dermatol)

    תוצאות מבטיחות לטיפול לייזר שבועי בתינוקות עם כתמי פורט ויין (JAMA Dermatol)

    בתינוקות עם כתמי לידה פורט ויין (Port Wine) תועדה העלמות מלאה או כמעט-מלאה עם טיפול לייזר שבועי (Pulsed Dye Laser, או PDL), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התערבות מוקדמת לכתמי פורט ויין בתינוקות עשויה לשפר משמעותית את התוצאות וחלק מהמחקרים הציעו כי מרווחים קצרים יותר בין […]

  • קוורנומות (מלפורמציה קוורנומית) של מערכת העצבים המרכזית; ד

    קוורנומות (מלפורמציה קוורנומית) של מערכת העצבים המרכזית; ד"ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא מתוך NEJM

    מאמר סקירה שפורסם לאחרונה ב-New England Journal of Medicine עסק במלפורמציות נקבוביות (קוורנוטיות) מוחיות, המוכרות בשם הרפואי  “קוורנומות”, שהן צבר כלי דם פגומים בצורת חלל ספוגי צפוף. חלל זה נעדר רקמת מוח ועשוי להמצא גם בעמוד השדרה. שכיחות קוורנומות באוכלוסיה הינה 0.5 אחוז. סימפטומים הביטוי הקליני הינו וריאבילי. בחלק ניכר מהמקרים מדובר בממצא אקראי בהדמיה […]

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    תפיסה של בדידות במהלך הילדות שהוערכה באופן סובייקטיבי ורטרוספקטיבי על ידי מטופלים קשורה לסיכון מוגבר ביותר מפי שניים לאירוע ראשון של פסיכוזה, כך עולה ממחקר שהוצג בקונגרס האיגוד הפסיכיאטרי האירופי

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה